לא שמת לב.

לא שמת לב.

לא שמת לב, כי חשבת שאני שם סתם, כדי להיות "חברה הכי טובה".

לא שמת לב, כי היית בטוח שאני שם כדי לנחם אותך כשצ'ו נפרדה ממך.

לא שמת לב, כי חשבת שאני שם כדי לעזור כשכל עולם הקוסמים היה נגדך.

בהתחלה כעסתי, הארי, כי הייתי בטוחה שהכל באשמתך.

הייתי בטוחה שאתה צריך אותי רק כדי שתוכל להעתיק ממני שיעורים,

ורק כשתצטרך עזרה ממני.

הייתי בטוחה, שהתאמצתי כל כך שתשים לב אליי.

אבל אז חלפו השנים, והבנתי שטעיתי.

לא עשיתי כלום כדי שתשים לב אליי.

התנהגתי כמו טיפשה.

כשהאור נדלק בראשי, הבנתי.

הבנתי, שתמיד שיחקתי בתפקיד החברה הטובה, החכמה.

לא בשום תפקיד אחר.

הבנתי, שעבורך אף פעם לא אהיה משהו מעבר לכתף שתוכל לבכות עליה.

הבנתי, שלעולם לא תבחין בי באמת.

אז חיפשתי מישהו אחר.

כעת רון שיחק באותו תפקיד שאני שיחקתי לא פעם ולא פעמיים.

רק שמשהו אחד היה שונה.

הוא היה בן הזוג שלי.

והוא לא ידע.

הוא לא ידע, שהייתי צריכה אותו רק כדי שאוכל להתגבר עלייך.

הוא לא ידע,

שלעולם לא אוכל לאהוב אותו כמו שאהבתי אותך.

זהו, מקווה שתאהבו.

תגובות בונות בבקשה!