הקוסמים הישראלים

 תודה רבה לברכה (יהודיה גאה) שביטאה לי את הפרק!

חשיפה ראשונית:

בית ספר לקוסמים בארץ הקודש!

מקום בית הספר אינו נודע, אך מקור אמין הודיע לנו על קיומו של בית הספר "מורנמוס" לקוסמים ולמכשפות, אשר נמצא בארץ הקודש, ארץ ישראל.

בבית הספר ישנם שני איזורים. יש את "מורנמוסנן"- האזור בו לומדים הקוסמים, אשר להם תלבושת כסופה.
יש גם כן את "מורנמינסה" האזור בו לומדות המכשפות, אשר להן תלבושת סגולה. למרות שבזמן הארוחות הם יושבים בשולחנות נפרדים ועל אף האיזורים השונים, אימוני הקווידיץ' נערכים אחד נגד השני.

תלמידי "מורנמוס" מחולקים, עם הגיעם לבית הספר, לשש קבוצות. כיצד? פשוט מאוד- כל ילד וילדה רושם בספר המיון לאן הוא מתמיין.
גם כאן, בדומה למצנפת המיון בבית הספר הוגוורטס בבריטניה, ישנו חפץ הממיין את התלמידים, כאשר הם מגיעים לראשונה לבית הספר; אך בניגוד להוגוורטס, כאן ישנם שישה בתים שונים, לבנים ולבנות.
כיתת הרנרס- כיתה לבנים אשר אומץ טבוע בדמם. מתעלולים בבית הספר, ועד עימותים ומלחמות, מראים הם שאין דבר העומד בפני הרצון.
כיתת נירדקד- כיתה לבנים המשכילים, אשר להם ידע רב ביותר.
כיתת אמפת- כיתה לבנים שחבריהם קודמים להם, ויושר ונאמנות הם חלק מנפשם.
כיתת רמקלה- כיתה לבנות אשר דעתן עולה על כל גבול. בנות אשר אינן מסוגלות להעביר שתי דקות שיחה בלא דבר חכמה כלשהו.
כיתת רעדן- כיתה לבנות, אשר אפשר להעיד עליהן כי תעשינה הכל- לטובת חברותיהן.
ולבסוף, כיתת חשנא- אשר מיועד לבנות המסוגלות לעשות הכל בצורה טובה. אולי חוץ מלפחד.

"וואו" אמרה חנה.
"כן, זה מדהים!" צווחה רנלי.
"אולי נוכל אפילו לפגוש לפגוש אותם, יום אחד. סבא רבא רבא רבא הארי, זכה מקום ראשון בתחרות כזאת בין קוסמים, שכחתי איך קוראים לה בדיוק, אולי אני אקפוץ שניה לספריה..." אמרה בשקט לילי.
"מה יש לך עם הספריה הזאת, נמאס לי מהפרצופים הכועסים של הספרנית הזאת, מה יש לה?" זעמה רנלי.
"בסדר, בסדר" התרצתה לילי. "אבל תודי שזה נושא ששווה לעשות עליו קצת חקירה."
"צודקת בהחלט" התערב דן-דן, ש"במקרה" עבר ליד המקום בו ישבו הבנות, בקצה שולחן גריפינדור, בבית הספר לקוסמים ומכשפות, הוגוורטס, בבריטניה.
לשמע קולו של דן-דן, לילי הסמיקה. "אתה וכל הרייבנקלואים ככה, אני מתפלאת שלילי לא נמצאת שם."
"כנראה שלילי נמצאת בגריפינדור מסיבה טובה... גם החברה הכי טובה של סבא רבא רבא רבא שלה הייתה ככה, ותאמינו לי, היתה לזה סיבה טובה..."
"הי! למה? למה אתה צריך תמיד לעבור דרך הבטן שלי, ניק כמעט בלי ראש?" אמרה חנה ביאוש, והוסיפה "אני עכשיו בשנה רביעית, ומאז היום הראשון שלי בהוגוורטס, לא עבר יום בלי שעברת בתוכי!"

המשך יבוא

אם אתם רוצים להשפיע על ההמשך, כתבו פה בתגובות...

		הפרק הבא