הסיפור שלי

*נקודת מבט אדל*
אני רק צריכה לקרוא את זה ו....
היי! לא ראיתי אתכם, אני אדל!
נעים להכיר.
אני חצוית דם, אבא שלי קוסם, הוא בסלית'רין!
אבל שום בית לא ישנה את אהבתי אליו.
וגם, הוא לא קוסם אפל או משהו, הוא פשוט אבא, שאוהב שיקויים.
יש לו חברת קוסמים לזה.
אז אני עוד רגע מתעתקת בעזרת אבקת פלו עם אבא שלי לקינג קרוס, אני בת 11 ותכף מגיעה להוגוורטס! זה מרגש כל כך! אז... אמ.... ביי!
*נקודת מבט כללית*
אדל החזיקה בידו של אביה ובמזוודה שלה, מוכנה.
"בנות ראשונות!" אמר אבא של אדל.
"כן.״ הסכימה אדל ונכנסה לארובה.
"תחנת קינג קרוס!" צעקה אדל והגיעה מאוד מהר לשם, וכך גם אביה.
"עכשיו נשאר הקיר? נכון?" שאלה אדל.
"כן, בוודאי, קדימה חומד, את יכולה.״ אמר אביה וטפח על גבה של אדל.
אדל נכנסה בריצה אל הקיר והגיעה לרציף תשע ושלושה רבעים.
אחריה הגיע אביה.
"יש! אני כל כך מתרגשת!" אמרה אדל והסתובבה.
"ואני בשבילך, אדל, מעניין אם תהיי כמו אבא שלך." אמר אביה וחייך.
"מה? חנון שנשאר אחרי סיום שיעור שיקויים, בעל מיליון חברים ומוצא 3 אהבות בהוגוורטס? לא..." אמרה אדל וצחקה.
הרכבת פלטה צפירה, מה שגרם לאבא של אדל להיבהל.
"הנה היא! אני אתגעגע, אשלח לך הרבה מכתבים, ביי! תהני!" אמר אבא של אדל וחיבק אותה
בחוזקה.
"ביי!" חיבקה אותו אדל חזרה ועלתה לרכבת.