dark side

נ.מ הארי

עוד העלמות

אתמול בערב נעלם עוד קוסם, דראקו מאלפוי. בינתיים שבעה קוסמים בסך הכל נעלמו. משרד הקסמים בתגובה: "אנחנו עושים ככל שביכולתנו למצוא ולתפוס את הקוסם שאחראי להיעלמות. בינתיים אנחנו מבקשים מציבור הקוסמים להעלות כוננות, לא ללכת לבד ולהגביר את ההגנות משום שאנחנו לא יודעים מה הוא רוצה. ההיעלמויות אקראיות לגמרי: בנים, בנות, טהורי דם, ובני מוגלגים ביחד." הציבור מפוחד.

המשך בעמוד 12

קראתי את זה וזרקתי את העיתון על השולחן. בדיוק שחשבתי שיהיו לי חיים שקטים. אין לנו אף ניחוש מי זה, זה לא אף אחד מהאוכלי מוות שלא נתפסו משום שגם טהורי דם (כולל אוכל מוות אחד עכשיו) נחטפו.

נ.מ ???

"מה את רוצה ממני?" שאל אותי החטוף החדש שלי. "שתגלה לי איך אוכלי המוות הצליחו שלא יגלו אותם." אמרתי לו בפרצוף פוקר מושלם. "למה את צריכה לדעת את זה?" הוא שאל אותי וניסה להשתחרר. "לא עניינך", אמרתי ושלחתי לו את המבט הכי מפחיד שלי. פתאום הופיעה על פניו הבעה של הבנה. "את האחראית לכל ההיעלמויות האלו." צחקתי צחוק קר ואמרתי "איך גילית? אידיוט. עכשיו תספר לי!" "לא", הוא אמר בקול נחוש "לא?" אמרתי ותקעתי בו מבט ממש מפחיד וכועס. "זאת לא בחירה", הוספתי והוא אמר "לא אכפת לי". הוא התחיל ממש להכעיס אותי, הסלית'ריני הזה. "תספר לי ואולי אני אתן לך ללכת." סוף סוף הוא נראה מפוחד. "את מתכוונת להרוג אותי?" הוא שאל אותי בפחד. "אולי. אני אראה." אמרתי וצחקתי מהפחד שלו. "אוקי אני אספר לך. את בטח יודעת על המסכות, אבל לא זיהו אותם בעיקר בגלל שגם אם תפסו אותם, תמיד היה להם שיקוי שהוא לא פולימיצי ששינה את המראה שלהם", הוא אמר לי ואני חייכתי סוף סוף אחרי הרבה זמן שלא חייכתי. "יש לך את המתכון?" שאלתי אותו. "התגעגעתי לראות אותך מחייכת", הוא אמר. חזרתי מיד לפרצוף הקר שלי ואמרתי "אתה לא פה כדי לדבר אל היחסים שלנו. יש לך את המתכון?!" "כן" הוא ענה, הוציא פיסת קלף מהכיס ואמר "אני יודע שזאת לא את." ואני עניתי לו "תראה מה המון שבירות לב יכולות לגרום.

		הפרק הבא