גם אחותי הגדולה קוסמת!

פטוניה אוואנס התעוררה משנתה המתוקה.

היא קמה, התארגנה במהירות, ונעמדה מול המראה.

פטוניה הייתה ילדה בעלת שיער ארוך ואדום, ועיני שקד ירוקות בוהקות.

היא עוד זוכרת את הימים בהם הייתה בעלת עור חיוור, עיניים כחולות, ושיער בלונדיני, וצוואר ארוך.

כשהייתה בת שמונה היא שנאה את המראה שלה ושינתה אותו כבדרך פלא.

היא לבשה חולצה קצרה ורודה ומכנסי ג׳ינס.

היא הסתובבה וראתה את אחותה הקטנה, לילי, ישנה בשלווה במיטתה.

לילי הייתה באופן טבעי בעלת שיער אדום ועיניים ירוקות, ונראתה כעת כמו גרסה מוקטנת של פטוניה.

לילי פתחה את עיניה והתמתחה בנחת.

פטוניה ליטפה את ראשה בחיבה.

לילי התארגנה גם היא, ולבסוף לבשה חולצה אדומה וסוודר מפוספס, ומכנסי ג׳ינס משופשפים.

שתי הילדות רצו למטה, פוגשות את אימן.

הן חיבקו אותה, חטפו כל אחת טוסט, ורצו לגן השעשועים הקרוב לביתן.

שתיהן מיהרו להתיישב על הנדנדות ולשחק במשחק האהוב עליהן.

הן אהבו לקפוץ באמצע הדרך, כשהנדנדה הייתה באוויר, ולנחות בקלילות.

הן עשו זאת שוב ושוב וצחקו בקול.

לאחר כמה זמן הן ירדו מהנדנדות ופטוניה קראה ללילי.

״בואי! ליל! תראי מה למדתי לעשות!״ קראה לעברה בחיוך רחב.

לילי רצה אל עבר פטוניה וראתה פרח נח בידה של פטוניה.

לפתע החל הפרח לפתוח ולסגור את עלי הכותרת שלו, כמו שושנה מוזרה ומרובת שפתיים.

לילי ציחקקה וניסתה גם היא.

היא הצליחה.

שתי האחיות צחקו, ולפתע עלתה על פניה של פטוניה הבעה מהורהרת.

״איך אנחנו עושות את זה?״ שאלה בתמיהה את אחותה.

אחותה החלה להניד בראשה אך לפתע קפץ מבין השיחים ילד כבן גילה של לילי, קטן מפטוניה בשנה.

פטוניה ולילי נבהלו מאוד אך נשארו במקומן.

״זה לא ברור?״ שאל הילד.

הילד היה בעל שיער שחור וארוך ושמנוני, עור חיוור כשעווה, ועיניים שחורות ושקועות.

הוא לבש בגדים מאוד תמוהים בעיני לילי ופטוניה.

״אתן מכשפות!״ קרא בקול.

הבנות נפגעו מאוד.

״זה לא יפה לדבר ככה!״ קראה אליו לילי.

שתיהן הניפו את שיערן האדמוני, הסיטו ממנו את עיניהן הירוקות, ופסעו הביתה.

סנייפ נשאר שם, נבוך ואומלל.

היי!

תקשיבו, עשיתי את פטוניה טובת לב, כי לדעתי המרמור ואי טוב הלב שלה נבע מכך שקינאה בלילי.

טוב, אז ביי!

		הפרק הבא