קורותיה האמיתיים של הרמ-און-ניני

המבחן הלך בסדר...

לפחות לי.

אליוט * אכל * את המבחן!

אמרתי שהוא מתבלבל מלחץ...

אז אחרי המבחן, שכולם יצאו מהכיתה ורק אני נשארתי, קרה מה שקיוויתי שלא יקרה.

המורה תקפה אותי...

גורגונה,

איזה מפלצת מעצבנת. 

אז שלחתי יד אל כיסי עדיין להוציא את האולר...

ובום. הפתעה. שכחתי אותו בבית.

עכשיו רק צריך שיקרה נס.

פתאום הדלתות נפתחו והנס שלי הגיע,

אליוט, עם מיכנסי פרווה מוזרים

ו... אלה?

רגע...

אלה לא מכנסיים.

הוא סאטיר?!?

טוב, אז הנס שלי רץ לעבר הגורגונה והיכה בה באלה.

הגורגונה היתאדתה, כדרכן של מפלצות.

''את בסדר?" שאל אליוט.

הנהנתי, עדיין בהלם מזה שהוא סאטיר.

'' את לא מופתעת?" 

''אני יודעת''

לא היה צריך יותר הסבר מזה.

ואם היה המבט שלי סיפק תחליף מצויין.

''את... יודעת?" הוא נישמע בהלם טוטאלי.

''כן, הכל. אני חצויה, זאת אומרת שאמא שלי היא אלה.''

''את יודעת על מחנה החצויים?"

''מחנה של חצויים, כמוני?"

''כן''

"בטח אתה רוצה שאני אלך לשם, נכון אליוט?"

הוא הינהן.

''איפה זה?" שאלתי.

''ב-באמריקה''

אין סיכוי.

''אין סיכוי.

אני לא הולכת ככה לאבא שלי!"

הצהרתי.

''זה רק בקיץ?"

הוא היתחנן עם עיניי-הכלב-שאי-אפשר-לעמוד-בפניהן שלו .

"אם אבא שלי יסכים."

''פיו, טוב אז בואי נלך לשאול אותו ונצא, מסוכן לך פה.''

אמר אליוט,

והתחיל ללכת לכיוון ביתי, גורר אותי אחריו.

מאתיים וארבע מילים

אתן חושבות שירשו לה?

או שהיא תברח???

ולמה נראה לכן מסוכן לה אם היא רק בת תשע?

תנחשו בתגובות ⚡🏹🧶🧣⁦✉️⁩⁦🗡️⁩⁦🛡️⁩💛🖤💛🖤

הפרק הקודם		הפרק הבא