טורניר הקוסמים המשולש-הוגוורטס

כעבור שבועיים הלכו המתחרים אל עבר מגרש הקווידיץ', לא יודעים מה מצפה להם.

"וכעת תתחיל המשימה הראשונה!" קרא דמבלדור בקול.

החלו להישמע צעקות מהמתחרים, אשר לא ידעו דבר על זה.

"אנא ממכם, הירגעו." חייך דמבלדור בשלווה.

"בסדר, פשוט תספר לנו מה המשימה כבר!" קראה מאדי, מעוצבנת.

"המשימה שלכם היא...." אמר דמבלדור בכדי להוסיף מתח.

"להתמודד עם מפלצת הבנשי." אמר בטון מאיים במיוחד, והמתחרים נרעדו.

אטמי אוזניים חולקו לכולם, כולל למתחרים, אשר חוסמים רק את צרחת הבנשי.

"דוני הראשון להתמודד." אמר דמבלדור, ודוני הוציא את אטמי האוזניים שלו.

הצרחה ששמע הייתה מפחידה.

היא העלתה בדוני מעין אימה מוסתרת.

דוני, אף על פי הקושי, שלף את שרביטו וכיוון אות אל היצורה בעלת פני השד.

ואז היא החלה לשיר.

דוני צנח על ברכיו, וכיסה את אוזניו בחוזקה.

רוני נאבקה וניסתה לרוץ אליו, אך האחיזה שבה תפס בה לואיס הייתה חזקה.

השדה התקרבה אל דוני מאחורה, מלחששת.

היא תקעה את טפריה בגבו של דוני.

או, ליתר דיוק, ניסתה.

דוני, בהחלטה מהירה, הסתובב ושיתק אותה, אך היא הצליחה לשרוט אותו.

מדאם ברקלינס, המרפאת, ריפאה אותו במהירות הבזק.

רוני הסתערה עליו וחיבקה אותו בחוזקה.

"ועכשיו..... מאדי!" קרא דמבלדור ומאדי יצאה.

מאדי רצה היישר אל עבר המפלצת בשרביט שלוף, אך אז הבנשי ייללה.

זו הייתה יללה מפחידה.

מבעיתה.

עצובה.

היא העלתה במאדי רצון לחבק את הבנשי ובאותו הזמן גם לברוח ממנה.

היא החליטה לברוח.

הבנשי הלכה אחריה כמשחרת לטרף.

מאדי כיוונה את השרביט שלה למקום שבו עמדה הבנשי, עצמה עיניים, ופלטה מעין לחש.

הבנשי נפלה על הקרקע, מעולפת.

מאדי חזרה.

גלי, בלי לחכות להכרזה של דמבלדור, הלכה לשם.

הבנשי צרחה וייללה, וגלי נהייתה חיוורת כסיד ודמעות עלו בעיניה.

היא התקרבה למפלצת, תוחבת את שרביטה בכיסה האחורי.

"היא משוגעת?" לחשה רוני ללואיס.

לואיס משך בכתפיו.

ואז גלי עשתה משהו שאיש לא ציפה לו.

היא חיבקה את הבנשי.

הבנשי נשמה נשימה נרעדת, עיניה פילבלו, והיא צנחה על הרצפה.

"אה.... בנשי לא יכולה לשאת מחוות טובות, שכחתי את זה." חייכה רוני.

גלי חזרה ומיק יצא.

הוא פשוט התעלם מהבנשי ובנפנוף שרביט העלים אותה.

"רק בני אדם קרים ללא טיפת רגש מסוגלים לשאת את צרחת הבנשי." אמר לואיס לרוני.

רוני חייכה חיוך קטן.

מיק נכנס כשכולם מביטים בו, ויצאה.

היא התנשפה כששמעה את צרחת הכאב.

זו היתה יללה של פחד טהור.

היא הוציאה שרביט וכיונה אותו אל הבנשי, כשהדמעות זולגות מעיניה על פניה בחופשיות.

"א-אינקצרוס." גימגמה, מושכת באפה, בעוד שחבלים נכרכו סביב הבנשי.

היא חזרה מהזירה, עדיין מוחה דמעות, ורוני יצאה.

כששמעה את צרחת הבנשי, השתנקה, ונשמה עמוק, מנסה להשתלט על מוחה חזרה ולפעול על פי תוכניתה.

היא החלה לצרוח.

רוני צרחה וצרחה, עד שלא שמעו את הבנשי.

לאט לאט החלה רוני מתקרבת בשרביט שלוף, ולבסוף שיתקה את הבנשי.

רוני חזרה, חיבקה את לואיס, ולואיס יצא.

הוא,בשנייה שיצא, כיוון שרביט אל הבנשי,

הוא התקדם לעברה בעיניים עצומות, מנסה להתעלם מהיללות

כשכבר לא הצליח צעק: "שקט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" בקול רם, כדי שהבנשי תופתע.

זה עבד, ולואיס הצליף בשרביטו והבנשי שכבה, מעולפת.

לואיס חזר, מותש.

"ניקוד!" זימר דמבלדור בעליזות.

לדוני ניתנו שש נקודות.

למאדי שמונה.

לגלי עשר.

למיק עשר.

לאלה שמונה.

לרוני עשר.

ללואיס תשע.

"רוני גלי ומיק מובילים!" קרא דמבלדור, וכולם חייכו משמחה על כך שהמשימה הזוועתית נגמרה סוף כל סוף.

הפרק הקודם		הפרק הבא