אלבוס סוורוס פוטר

תודה לבטאית שלי I'm Ravenclaw 

"שלום תלמידים חדשים, אני פרופסור לונגבוטום, ואני אלמד אתכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על תורת הצמחים," אמר נוויל בחיוך רחב אל התלמידים. "היום נלמד על השתילים שכאן. אני יודע שהם לא יפים כל כך, אך הם שימושיים מאוד!" הבטיח נוויל. "מי יודע למה הם משמשים?" שאל נוויל, עדיין מחייך.
יד אחת קפצה בביישנות למעלה.
"כן, אלבוס פוטר," אמר נוויל ברוגע.
"הם משמשים בשביל לנגן, סליחה, להגן על הבית מפני גנבים: הם נכרכים סביב הרגליים של הפולשים," ענה אלבוס במהירות.
"לא הייתי יכול להגיד את זה טוב יותר!" אמר נוויל בהתלהבות רבה וחייך חיוך מאוזן לאוזן.
אלבוס הסמיק מאוד, ואפילו הילד שישב לצידו נבהל ושאל האם הוא נושם. אלבוס הנהן במרץ והסמיק בשנית.
במשך כל השיעור נוויל לימד אותם על השתילים.
"בסדר, עכשיו תתחלקו לזוגות ותלמדו את השתילים ששם מה לעשות כשהם רואים פולש," ציווה נוויל בחביבות.
אלבוס עבד עם הילד שנבהל מקודם.
"שלום," אמר הילד. "קוראים לי פרד לימס."
היה לילד שיער חום קצר, שיניים מושלמות וידיים לבנות כסיד.
"קוראים לי אלבוס סוורוס פוטר," אמר אלבוס.
"אבא שלך הוא הארי פוטר?" שאל פרד בהתלהבות.
"כן," ענה אלבוס, מסמיק יותר ויותר.
"אני לא מאמין!" קרא פרד בהתרגשות. "תמיד רציתי לפגוש את הארי פוטר!"
"אתה בגריפינדור?" שאל אלבוס.
"כן," ענה פרד כשעל פניו פרוש מבט מבולבל מעט.
"אז איך לא ראיתי אותך בחדר המועדון?" שאל אלבוס בקול חשדני.
"לא יודע," ענה פרד בקול מהורהר.
הצלצול לארוחת הצוהריים קטע את שיחתם. אלבוס צעד אל האולם הגדול בשמחה רבה על כך שהצליח למצוא חבר.

המשך יבוא...

		הפרק הבא