שם הכותבות : רייצ'ל וליאור. (: תקציר : אדון וגברת גריינג'ר זקוקים לחופש - להלן חופשה בחו"ל. לוציוס מאלפוי בכלא ומרצה את עונשו, ונרקיסה נוסעת לעזוב לקרובי משפחה רחוקים בטרסילבניה. דראקו נשאר "אחראי" על בן דודו הנרי, אך באמת, דראקו מאלפוי אחראי ? הרי זאת בדיחה. הרמיוני גריינג'ר מחפשת עבודה כולל מגורים כדי לא לבלות את החופש לבדה. איך לעזאזל, שרשרת טעויות אחת גורמת לכל זה להיקשר ?
"מצאתי !" הרמיוני קראה בשמחה מהולה כאשר נכנסה לתוך המטבח הקטן בביתה, שם ישב ריצ'ארד גריינג'ר, שעד אותו הרגע קרא בעיתון. "מה ?" הוא השיב לביתו בבלבול, לא מרים את מבטו מהעיתון. הרמיוני נופפה בחפיסת הדפים שבידה, הנקראת בפני אחדים 'הנביא היומי', והקריאה בקול "דרושה מטפלת לשארית הקיץ, תשלום ישולם מראש ומגורים במקום למשך זמן העבודה". ריצ'ארד החליט שזהו הזמן המתאים ביותר והרים את מבטו לכיוון ביתו שחייכה אליו נחרצות. "זה בדיוק מה שאני צריכה ! אני אוכל להתגורר שם בזמן שאתם בנאפולי, ובוסף התשלום מצוין ! מעט יותר מדי אם שואלים או-" "נהדר הרמיוני" קטע אותה ריצ'ארד וחייך. היא השיבה לו חיוך. "מתי העבודה מתחילה ?" שאל בדרך אגב. "הו,רגע" הרמיוני מלמלה וחזרה לעיין בכתבה. "הממ.. מחר" הודיעה. "אם כך, כדי שתתחילי להתארגן, הלוא כן ?" הרמיוני הנהנה במרץ. "אני בטוחה שזה יהיה הקיץ המהנה ביותר שחוויתי !" החליטה בהתרגשות. בדרך כלל הרמיוני צדקה. ניתן לומר עם היד על הלב, שהרמיוני לא טעתה אי פעם בחייה. ובכן, תמיד יש פעם ראשונה. * * * "מה לעזאזל -" "היא עושה פה ?! -" "חשבתי שהולך להיות -" "כל כך נורא -" "הקיץ הזה -" "יהיה -" "הגרוע ביותר -" "בחיי" - " בחיי". "אמא !!!". זאת הייתה הדרך שבה נפגשו הרמיוני גריינג'ר ודראקו מאלפוי לאחר שחשבו [ושמחו] שיש להם לפחות כחודשיים עד שיפגשו. הנ"ל היו ידידים ותיקים, או שמא עמיתים, ואם נצטרך לדייק - אויבים מושבעים. דראקו מאלפוי שנא את הרמיוני גריינג'ר בכל רמ"ח בגופו, וזהו הרי טבעו של העולם. כמו שהאייל נוצר לאיילה, והאווז לאווזה, דראקו מאלפוי נוצר בכדי לשנוא את הרמיוני גריינג'ר. הוא שנא אותה כשצדקה וטעתה, כשחלתה והבריאה, נקייה או מלוכלכת, מודאגת או כועסת, שמחה או צועקת - הוא שנא אותה, שנא אותה בכל ליבו וכך פשוטו כמשמעו - התנהל העולם. שניהם היו חסרי אוויר לאחר שהשלימו את משפטיהם של אחד השני בזריזות. אפשר לומר שהמילה מופתעים, נוצרה בדיוק בשביל רגע זה. "לעזאזל" הרמיוני סיכמה את כל מה שהתחולל בראשה וסביר להניח שגם בראשו של דראקו. "זה הולך להיות החופש האיום ביותר בתולדות היקום." "גריינג'ר, אני מאמין שזאת הפעם הראשונה שאני מסכים איתך" דראקו מלמל בחוסר אמון כשנשימתו חזרה אליו. "והאחרונה."
|