חנויות הוגסמיד\סמטת דיאגון | יובל

ברוך הבא להוגסמיד!,

היום נחווה יום עבודה עם יובל 

-היי!!-

ונעבוד בעבודות מעניינות ושונות.

בואו נתחיל.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אוליבנדרס יצרני שרביטים

נכנסתי לחנות הישנה,איש זקן עומד מולי.

"נערה צעירה, היכנסי, היכנסי. את זו שרצתה לעבוד פה?" גימגם אליבנדר,לחצתי את ידו והינהנתי.

ראיתי את החנות, מולי עמד שולחן,שרביטים היו בשפע,ומדרגות למעלה,דלת למחסן,וכל מיני ספרים.

החנות הייתה מלאה באבק.

"סלח לי אוליבנדר, לא היה לך אכפת עם אנקה פה?" שאלתי בנחמדות,אחרי הכל הוא אדם זקן.

"לא,לא. אני לא רוצה להטריח אותך,את עוד צעירה" הוא אמר בקול צרוד,

"אולינדר,אותך לא ארצה להטריח. תן לי בבקשה" אמרתי,כבר רציתי להתחיל ולהפסיק את השעמום.

"טוב,טוב. נערה עקשנית" אמר ומילמל.

זהו היה 29 באוגוסט, החנות הייתה עמוסה בתלמידים.

ניקיתי בחפץ הכל, את המדרגות,את המחסן, ואת הכניסה, בסוף סגרנו לחצי שעה כדי שהוכל לנקות עם מים וסבון את הרצפה.

"תודה רבה לך,את תוכלי לעבוד כאן, במקומי? אני צריך לנוח" אמר אוליבנדר. חצי מעולף.

"בטח אדוני" אמרתי לו ופתחתי את הדלת.

ידעתי מה צריך לעשות: לא לצעוק,לא להתעצבן אלא לחייך.

הילד הראשון היה עם הורה אחד, חייכתי אליו חיוך מתוק.

"בוא ננסה,נימי לב של דרקון ועץ אקליפטוס, 24 ס"מ, גמיש." אמרתי ברגש, הושטתי לו את השרביט,

"עם תניף את השרביט והוא לא יעשה בלאגן,הוא שלך" אמרתי לו,כמובן שעל הניסיון ראשון זה לא אצליח.

"הכל טוב, בואו נחשוב..נימי לב של דרקון ועץ צפצפה, 31 ס"מ,גמיש." נתתי לילד המנומש לנסות את השרביט, הכן זה היה השרביט שלו.

הלקוחה השנייה נכנסה,ראיתי כי היא לא בת 11, היא הביאה לי שרביט שבור.

"אוי. תצטרכי שרביט חדש. אני לא חושבת שאפשר לתקן את זה, סילחי לי, מה יש בשרביט שלך? מה הגובה שלו? הוא חזק או גמיש?" שאלתי בנחמדות.

"עץ אשוח ושיערת ויליה,27 ס"מ ,גמיש." היא אמרה בקלילות,

"אוקיי. בואו נראה. מה דעתך על.. עץ עץ אפרסמון,שיערת ויליה, 23 ס"מ,חזק" אמרתי, השרביט לא התאים לה.

כעבור 4 ניסיונות קשים, השרביט המתאים היגיע.

"טוב. עץ לוז ושערת חד קרן,25 ס"מ,גמיש" אמרתי בעליזות, השרביט היה בשבילה.

"תודה" כנראה אמר זה אביה,

"אין בעד מה,ביי! יום טוב!" אמרתי לו.

עבדתי 5 שעות, השעה הייתה כבר 17:30 הייתי צריכה ללכת,

"ביי אוליבנדר, תמשיך בעבודת הקודש" אמרתי,חייכתי והלכתי

		הפרק הבא