המנהל

נוויל לונגבוטם, מנהל הוגוורטס, עמוס במחשבות ביום סיום שנת הלימודים.

כותב: Roland
הגולש כתב 10 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 364

פיקצר

דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: דרמה - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 31.05.2020

המלץ!

ID : 11084

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק גמור

המנהל

כותב: רוי

שיפ: ג'ן

ז'אנר: דרמה

תקופה: כמה עשורים אחרי הקרב על הוגוורטס

דירוג: PG

וויתור זכויות: ג'יי קיי רולינג

נוויל ישב מאחורי שולחן עץ גדול ורחב, עליו המוני דפים ומכשירים משונים, עטי נוצה, קסתות דיו, שרביט וצמחים מכל מני זנים שונים. כמעט עשור שהוא יושב על הכיסא המפואר והמרופד מאחורי השולחן הזה, והוא עדיין לא לגמרי מאמין שהמשרד הזה, בו התגוררו כמה מהקוסמים והמכשפות הגדולים ביותר בהיסטוריה של אנגליה, הוא שלו. אלבוס דמבלדור ומינרווה מקגונגל מביטים אליו מבעד לפורטרטים שלהם. היה לו ברור שהיום הם יהיו כאן. כמו תמיד עם דיוקנאות של קוסמים ומכשפות מתים, האנשים המצוירים בהם נוטים לנדוד. אבל היום, אלבוס ומינרווה כאן, במקומם הטבעי, במשרד בו הם גרו ועבדו. בבית-הספר שהם הפכו לטוב יותר, שהיה משימת חייהם. כעת זוהי משימת חייו. הוא ממשיך את דרכם, ולא פעם מתייעץ עם שני המורים הדגולים האלו שלימדו אותו בעצמו כאשר היה ילד פחדן בן 11 שהגיע אל הוגוורטס עם קרפדה שבעצמה אוהבת לנדוד.

היום נגמרה לה עוד שנת לימודים. טקס הסיום של תלמידי השנה השביעית התרחש בבוקר בדשא שבפתי היער האסור, שורות של כיסאות אכלסו תלמידים והורים, חלקם כמה מהקוסמים והמכשפות החשובים בדורם, חלקם מוגלגים שהגיעו לראשונה למגרשי בית-הספר והביטו בתדהמה בטירה הקסומה. נוויל נאם, כפי שהוא נאם בכל שנה בעשר השנים האחרונות, ולאחר-מכן, סגנית המנהל מירנדה וורצ'ר הקריאה את שמות המסיימים. הם עלו אחד-אחד ואחת-אחת אל עבר הבמה, קיבלו את תעודת הסיום שלהם, ורצו להתחבק עם הוריהם וחבריהם.

נוויל לא קיבל טקס סיום שכזה. אף-אחד מחבריו למחזור לא קיבל. היה לו המזל לסיים את לימודיו לא עם טקס מרגש ונאומים, אלא עם קרב על החיים ועל המוות בבית-הספר אל מול הלורד וולדמורט ואוכלי המוות. הוא הרג נחשה, הארי הרג את וולדמורט, ורבים וטובים אחרים נהרגו בדרך על מנת להביא שלום לעולם הקסמים. וכעת, אכן יש שלום. כבר עשורים רבים שתלמידים בהוגוורטס לא צריכים להתמודד עם איומים מבחוץ, עם סוהרסנים או נוכחות מבהילה ולא רצויה בבית-הספר. הוגוורטס חזר להיות מה שהוא צריך להיות – מוסד לימודי.

היום הוא הניח תעודת סיום בידיה של קלריס וויזלי, הנכדה של שניים מחבריו הטובים ביותר. קלריס הייתה תלמידה מבריקה עם חיי חברה משגשגים, וכעת היא תמשיך להתמחות במשרד הקסמים. רון והרמיוני הגיעו גם הם, וכך גם בתם רוז ובעלה אלכס. נוויל לא מרבה לפגוש את חבריו מבית-הספר, הוא בעיקר מבלה בהוגוורטס, מטפל בבירוקרטיה, וגורם למכונה הזו להמשיך ולעבוד. אבל, פעם בכמה שנים, ילד או נכד של אחד מחבריו מסיים ללמוד, ונוויל זוכה לפגוש את חברי הילדות שלו לכמה רגעים, וזה מספיק לו.

רק כשהוא מתקרב לגיל שבעים, שערו אפור לגמרי, פניו מקומטות משנים של קריאה ולימוד והתעסקות בצמחים, נוויל מבין לפתע את בדידותם של מנהלי בית-הספר הגדול הזה. אלבוס, שמעולם לא התחתן או הביא ילדים, שבילה את כל זמנו בחקירת סוד הקסם וחינוך דור העתיד של עולם הקסמים. מינרווה, שמעולם לא הפכה לאמא, שאת כל חייה העבירה בין כותלי הוגוורטס כמורה הטובה ביותר מכולם, כמחנכת ותומכת של כל אחד מהקוסמים והמכשפות שעברו דרך בית-הספר בשבעים השנים האחרונות. הוא מבין שהם בחרו בחיים שרוב הקוסמים האחרים לא מסוגלים להבין, חיי חינוך טוטאליים שכל מהותם הוא נתינת חייך להעברת הסודות הכמוסים ביותר של עולם הקסמים לילדים שחלקם בכלל לא ידעו שהם קוסמים עד מספר שבועות אחדים לפני שהגיעו להוגוורטס. לדאוג שהם ידעו להשתמש בכוח האדיר שלהם בחוכמה, לנווט אותם אל עבר עתיד טוב יותר לא רק לעצמם, אלא לכל העולם הקטן והסודי שלהם.

נוויל מבין מדוע הוא לא התחתן עם בחירת ליבו כשהייתה לו ההזדמנות. מדוע לא הפך לאבא. כמו כל המנהלים שלפניו, העבודה הייתה בת-זוגתו, והתלמידים כולם – היו ילדיו.

נוויל ישב מאחורי שולחן העץ הגדול, על הכיסא המפואר והמרופד, וחייך חיוך מלא בהבנה וקבלה אל עבר שני קודמיו בתפקיד. הם חייכו אליו בחזרה.