שלושה סוגי דם.יורשי הקונדסאים.

אז ברור לי שחלקכם לא יאהבו את הרעיון, אבל אנסה לעשות מה שאוכל כדי להפוך את זה לסיפור טוב ומעניין. בנוסף, יש לציין שאת ההשראה לסיפור קיבלתי  משני חברי הטובים ביותר: ארבל וחגי. מקווה שתהינו.

............................................................................................................................................................................................................

נ.מ- חצוי הדם:

זה היה יום קיצי, אופייני לחופש הגדול. רואן ישב על השטיח ושיחק עם אחיו הקטן, ויליאם. עוד כמה דקות יגיע הדואר. הוא מקווה לקבל את המכתב. עוד שתי דקות..., נשמעים צעדים מאחורי הדלת. עוד דקה...., מישהו מתעטש בחוץ. והנה זה קרה, הפעמון צילצל והדואר הגיע. רואן רץ אל הדלת ולקח את הדואר. ממש בסוף הערימה היה מכתב עם הסמל שהוא חיכה כל כך לראות, זה הגיע! "עבור מר רואן טמיר..."

נ.מ- טהורת דם:

אליס ישבה על ספסל בחוץ, היא ידעה שתקבל את המכתב. כל המשפחה שלה קוסמים, היא טהורת דם. למרות שהוריה והיא לא עשו מזה כזה עניין, ולא הייתה להם בעיה עם בני מוגלגים או חצויי דם, היא ידעה שלמשפחות אחרות זה כן ישנה. היא קלטה בזווית עינה את הדוור מניח את הדואר. היא הלכה לשם באיטיות. וכן, כמו שציפתה, המכתב חיכה לה שם. ממש בראש הערימה. "עבור גברת אליס קלפר..."

נ.מ- בן מוגלגים:

ג'ים ישב על הספה עם הכלב קלאוס וצפה בתוכנית האהובה עליו בטלוויזיה. אבא שלו היה במטבח וקרא עיתון, ואמו הכינה ארוחת בוקר. הם שמעו את הדואר נופל על הרצפה. אמו הלכה להביא את הדואר. "גימי, יש פה מכתב בשבילך." מוזר. הוא אף פעם לא קיבל מכתב. הוא לקח את המכתב מאימו, פתח את המעטפה והתחיל לקרוא. "עבור מר ג'ים לוי..."

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז סליחה שזה קצר, לא רציתי להעמיס בפרק הראשון. מקווה שאהבתם. תכתבו בתגובות, זה יעזור לי להבין מה לשפר ומה היה טוב. 

		הפרק הבא