הרמיוני גריינג'יר, טהורת דם

כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג.

_________________________________________________________________

הרמיוני ישבה בחדרה וקראה ספר בנחת, היא קראה עמוד עמוד בצומת לב.

ואז היא שמעה רעש גדול, הרמיוני הופתעה וניסתה להבין מאיפה הקול הגיע. ואז היא ראתה ינשוף גדול צמוד לזכוכית של החלון

'אוי ואבוי' חשבה הרמיוני 'הוא בטח חשב שהחלון פתוח'.

הרמיוני פתחה את החלון והינשוף נכנס פנימה, "סליחה" אמרה הרמיוני, הינשוף נראה עצבני, רק אז הרמיוני שמה לב שהינשוף נושא מעטפה.

"בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" הרמיוני קראה, הינשוף התרומם ועף מהחדר.

"אמא! אבא!" צעקה הרמיוני בהתרגשות "קיבלתי את המכתב להוגוורטס!!",

"זה נפלא מותק" צעק קול דקיק מלמטה,

"כל הכבוד מתוקה" נשמע קול עבה יותר.

משפחת גרינג'ייר הייתה משפחה טהורת דם חשובה מאוד, שני ההורים עבדו במשרד הקוסמים - האב היה אחד העוזרים הבכירים של השר והאם הייתה אחת משני עשר המנהלים הבכירים, כולם במשפחה היו קוסמים ועכשיו יודעים שגם בתם קוסמת, הרי היא קיבלה את המכתב להוגוורטס.

"אנחנו חייבים ללכת לקניות בסמטת דיאגון" הוסיפה הרמיוני,

"אוקיי מתוקה אולי בסוף לשבוע" ענה אביה.

" אבל אני רוצה עכשיו" אמרה הרמיוני ברוגז ורקעה ברגלה,

"בסדר רדי למטה נשתמש באבקת פלו" אמרה אימה, הרמיוני ירדה במדרגות במהירות "אוקיי" ענתה.

"את זוכרת איך משתמשים בזה?" שאל אביה,

"כן אבא" ענתה הרמיוני תוך כדי גלגול עיינים "סמטת דיאגון!" הוסיפה בצעקה ונעלמה באח.

*****

"וואו" אמרה בהתפלאות, הרמיוני צדקה היו חנויות לממכר גלימות, חנויות לממכר טלסקופים ומכשירים כסופים מוזרים שכמותם לא ראתה מימיה. חלונות-ראווה עמוסים בחביות של לבלבי עטלפים ועיני צלופחים, ערימות גבוהות של ספרי כשפים, עטי נוצות ומגילות קלף, בקבוקי שיקויים ועוד..

הוריה הגיעו מיד אחריה, "את צודקת הרמ" אמר אביה,

"אמרתי לך שאני לא אוהבת את השם חיבה הזה" אמרה הרמיוני והוסיפה "למה אף פעם לא לקחתם אותי לפה?",

"למה אף פעם לא רצית?" ענה לה, 

"אוח תפסיקו שניכם" אמרה אימה "קדימה בואו נתקדם לגרינגוטס.

"גריינג'יר" אמר אביה לאחד הגובלינים והושיט לו מפתח כסוף וקטן,

"אבא" אמרה הרמיוני "השעון שלך מהבהב",

"מה-אוי- חי זקנו של מרלין צריכים אותי בעבודה" אמר והתעתק משם,

"אממ" רטנה אמה "הוא אף פעם לא אהב קניות", הרמיוני צחקה בשקט.

"מכאן גבירתיי" אמר גובלין אחד והוביל אותן לעגלות. 

                                               *********

הרמיוני ואמה יצאו מגרינגוטס שארנקיהן וכיסהן מלאים באוניות, חרמשים וגוזים. 

"וואו אמא זה היה מדהים" אמרה הרמיוני, אבל אמה לעומת הרמיוני יצאה משם ירקרקה ומסוחררת " כן נכון הרמיוני, בואי נתקדם לאוליבנדר" ענתה.

קצת לפני שהגיעו לאוליבנדר אמרה הרמיוני "אמא אולי תלכי לקנות לי חיית מחמד ועוד דברים ברשימה? אני אסתדר" האם הנהנה בראשה ופנתה לעבר חנות חיות המחמד.

הרמיוני נכנסה לחנות המאובקת, "הלו?" שאלה "יש פה מישהו?",

"כאן ילדתי" ענה קול לא מזוהה, דמות יצאה עליה מתוך המדפים המלאים שרביטים, זה היה אדון אוליבנדר.

"גריינג'יר, נכון?" שאל, הרמיוני הנהנה בראשה בהתרגשות.

"בואי נראה.." מילמל לעצמו והוציא שרביט מאחד המדפים, "הנה 25 ס"מ, שקד ושערה של חד קרן, גמיש למדי וטוב לשינוי צורה" הוסיף והושיט להרמיוני אותו ברגע שנגעתי  בו הרגשה חמימה התפשטה בגופה אדון אוליבנדר חייך, על הניסיון הראשון, כל הכבוד" אמר.

"ביי אוליבנדר" אמרה הרמיוני,שילמה לו ויצאה מהחנות שם פגשה את אימה, שביד אחת החזיקה ספרי לימוד וביד השנייה החזיקה כלוב שבתוכו היה ינשוף גדול ולבן כמו שלג, הרמיוני מיהרה לקחת את הספרים מאמה, בשביל שיהיה לה יותר קל.

"מוכנה?" שאלה אותה הרמיוני הנהנה בראשה והן התעתקו משם. 

_______________________________________________________________

 אשמח לתגובות..

		הפרק הבא