האהבה שבנינו

דראקו והארי היו בדרכם לרכבת האקספרס שתיקח אותם לביתם אחרי שנה עמוסה כל כך הם הסתכלו זה על זה בחמימות, לא היו צריכים לדבר כי שניהם ידעו כבר מה כל אחד חושב, כמה מהר עברה השנה ואיך כל כך הרבה דברים יכולים לקרות רק בשנה אחת. הם התחילו לצאת בתחילת השנה כשהם היו בין הבודדים שחזרו להשלים את השנה שפיספסו בהתחלה שניהם לא ידעו מה לחשוב זה על זה כי בשנים קודמות הם היו יריבים,

אבל הם לא הצליחו להפסיק לחשוב אחד על השני הם הרגישו משיכה שכמוה הם אף פעם לא חוו עד שיום אחד הארי החליט לעשות מעשה, הוא הגיע לאימון של סליתרין ואחרי שהם סיימו הארי שאל את דראקו אם הם יכולים ללכת למקום פרטי? דראקו הסמיק קלות והנהן לחיוב,הם נכנסו למלתחות דראקו ציפה שהארי יתחיל לדבר אבל הארי שתק,

הייתה דממה בניהם עד שדראקו הפר אותה ושאל: למה הבאת אותי לפה הארי? (כן בשנה השמינית הם כבר התחילו לקרוא אחד לשני בשמות שלהם) ואז הארי היישיר אליו מבט ולחש לו"כי לא יכולתי לשאת את זה יותר" דראקו הופתע מהתשובה לא יכולת לשאת מה? הארי קם מהכיסא שישב עליו, התקרב לדראקו ואמר: רציתי לאמר לך את זה כבר כל השנה, אני מאוד מחבב אותך ורציתי לדעת אם גם אתה אותי?

דראקו הופתע הרים את ראשו להסתכל אל תוך עיניו הירוקות של הנער שמולו ולחש: רציתי לאמר לך כבר כל כך הרבה זמן שאני מחבב אותך אבל לא היה לי אומץ את כל זה הוא אמר כשסומק מתפשט על פניו הארי הסתכל עליו עם מבט אל בעיניים אז זה אומר שא א אתה רוצה להיות החבר שלי? וכל השאר היסטוריה.