ממחנה יופיטר למחנה החצויים

נ.מ.אריאנה

חזרתי להכרה אבל הייתי ספוגה בדם של עצמי כשניסיתי לקום צרחתי בכאב ונפלתי נאחזתי בעץ והצלחתי לקום ברגע שעשיתי צעד שמעתי קול מר שאומר "התעוררת יופי..." ידעתי שזה היה טאקר הוא שיטח אותי על הרצפה והוציא את חרבו מהנדן הוא זרק אותי על משטח אבן קשה זעקתי בכאב טאקר וחמשת חבריו צחקו במרירות הצלחתי לקום אבל אז....

טאקר היתקרב ואמר "כשתראי את אחי ואחיך תגידי להם שאני נקמתי את נקמתי!" הוא העביר את חרבו על כל גופי הפעם בחוזקה...

"טאקר די בבקשה די בבקשה.." יללתי בכאב

דיממתי וטאקר המשיך להעביר את החרב על גופי...

הצלחתי לבעוט בטאקר ולברוח למגורי הקוהרטה החמישית נעלתי את דלת הקוהרטה וברחתי דרך החלון.....

הגעתי לרחוב והתחלתי לרוץ נתקלתי באנשים ונדחקתי ביניהם...

הסתכלתי אחורה סתם מתוך סקרנות וראיתי את טאקר וחמשת חבריו הוא ראה אותי והצביע עליי ואז החלו השישה לרוץ ואני גם טאקר טפס אותי ולקח אותי לרחוב צר וחשוך " אריאנה אריאנה את לא תוכלי לברוח..." ציקצק טאקר לא שם לב לשני נערים עם חולצות טריקו כתומות עם הכיתוב מחנה החצויים הנערים הסתכלו עלינו הוא הוציא את החרב מהנדן "טאקר בבקשה תפסיק..." יללתי כאשר טאקר העביר את חרבו בחוזקה....

נ.מ.שני הנערים

היסתכלנו על החבורה של הנערים ועל הילדה שקטנה מהם ומאיתנו בשנה צורחת בכאב שמנו לב שלכולם היו חולצות טריקו סגולות אבל הנערה לא נראתה כמו מישהו שהוא רומי היא נראתה יוונית! שערה היא בצבע השקיעה ועינייה בצבע כחול כאבן ספיר ההבנה הפציעה בנו והחלטנו לעזור לה.. 

אבל עצרנו כשהנער צעק "את רצחת את אחי ואחיך את חייבת לשלם..,"

"אני לא רצחתי אף אחד אלה היו המפלצות!" יללה

הנער המשיך להעביר את חרבו על גופה....

"היי למה לא תתעסק עם מישהו בגודל שלך!" צעקנו

הנער שמט את הנערה וזו נפלה על הרצפה כמו בובת סמרטוטים והתעלפה...

היי אלו אנחנו שני הנערים!

ליבי מוסרת ששתי תגובות והיא ממשיכה!

בהמשך תגלו את שמותינו!

הפרק הקודם		הפרק הבא