לא שייכת

 לכולם יום טוב!

ולאלה שצמים - צום מוצלח!

 _____________________________________________________________________________________________________________________________________________

"עוד כמה זמן?" שאלתי את אבא בהתרגשות.

"עוד דקה וחצי, מותק," אמר בקול יגע.

"יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש!" צרחתי בהתרגשות.

"נגה, אנחנו יודעים שאת מתרגשת, אבל תנמיכי קצת את הציפיות שלך,שלא יאכזבו אותך." אמרה אמא.

"אני יודעת, אבל אני פשוט מתרגשת, מתרגשת, מתרגשת!" קראתי.

"נגה," אמר אבא ומבט מבודח על פניו, "את לא צריכה לחזור על כל דבר 20 פעם,"

"מצטערת!" אמרתי. 

ידעתי שאמא ואבא לא לחלוטין מאמינים לזה, אבל אני לגמרי האמנתי.

חיכיתי בשקט עוד חצי דקה.

"עוד כמה זמן עכשיו?" נידנדתי לאבא בחוסר סבלנות.

"עוד..." אמר אבא והציץ בשעונו, "עשר שניות... תשע... שמונה... שבע... שש... חמש... ארבע... שלוש... שתיים... אחת... עכשיו!"

דינג דונג!

"אני פותחת!" קראתי ורצתי בשעטה אל הדלת.

"שלום!" שמעתי קול נעים מהאישה שעמדה מולי.

"מי את?" שאלתי לא ממש בנימוס.

"אני גולדה. כדאי שנשב, יש לי הרבה להסביר לכם."

"ובכן," פתחה גולדה. "אני פרופסור גולדה גינזברג, או איך שתקראי לי מעכשיו: המנהלת גולדה. אני מנהלת בית הספר לאלמנטרים. אתם יודעים מה זה אלמנטרים?" היא שאלה והביטה בנו מתחת למשקפיה.

התבוננתי בה, היא לא ממש נראתה כמו מנהלת בית ספר. 

היה לה שיער ערמוני שופע תלתלים, שמסודר מאחור במין גולגול כזה. היה לה עינים ירוקות ונבונות, ומשקפים עם מסגרת סגולה. היא לבשה שמלת ערב בצבע טורקיז, ונעלה נעלי עקב שחורות. היא כולה עשתה רושם של אמא עסוקה מאד.

"לא." ענתה אמא בשם כולנו.

"אלמנטרים, הם ילדים של קוסמים חזקים מאד, שעשו דברים גדולים מאד. שתי קוסמים גדולים שמתחתנים לפעמים יולידו אלמנטר. אלמנטרים חזקים יותר מקוסמים, הם לא יכולים להשתמש בשרביטים, אבל הם גם לא צריכים. יש להם הרבה מאד כשרונות מיוחדים ויחודים לכל אלמנטר. המילה אלמנטר, באה במקור מהמילה "אלמנט" בגלל חמשת האלמנטים של הטבע. אלמנטר יכול לשלוט באלמנט אחד. יש אלמנטרים מאד מיוחדים, שבדרך כלל נולדים לקוסמים הכי גדולים, והם נקראים יסוד כפול. יש להם שליטה בשתי יסודות! נגה היא יסוד כפול. הכוח של אלמנטר בא ברך כלל דרך הגנים. בימים עברו, היו אלמנטרים שנולדו מהורה קסום אחד, או מאף הורה קסום. הם היו החזקים מכל, בגלל שכוחם השלים את הכוח של ההורה השני, כי כדי להיות אלמנטר, צריך שילוב של שני הורים מאד חזקים, אז אלמנטר שנולד מהורה קסום אחד, חייב שיהיה לו לפחות את הכוח של הורה קסום שני. האלמנטרים בני המוגלגים, היו הכי חזקים כי היה להם את הכוח של שתי הורים קסומים! כיום אין בכלל אלמנטרים בני מוגלגים, ונדירים הפעמים שנולד אלמנטר בן הורה קסום אחד. במה ההורים שלך עובדים נגה? יש לנו כסף לתת לאנשים שאין להם. מענין אותי גם איזה הורים חזקים הם, אז במה הם עובדים?"

אמא היססה לרגע. "שנינו אורחי דין." 

במשך דקה שלמה המנהלת רק בהתה בה.לבסוף היא דיברה, "אוי... על זה לא חשבתי... לא פלא שאת יסוד כפול... אבל לא כדאי לך לבוא לבית הספר..."

"למה?" התפרצתי.

"תגרות אצל אלמנטרים מסוכנים מאד מאד, יותר ממה שאת יכולה לחשוב. ויש אלמנטרים שאם הם יגלו שאת בת מוגלגים הם יפגעו בך מאד קשה..."

"אני רוצה בכל זאת!" אמרתי.

"זה לא נתון לשיקולך, גברת צעירה!" אמר אבא.

למשך כמה דקות הם התלבטו, ולבסוף החליטו: "נגיד לך בהמשך," אמר אבא לפרופסור.

"בסדר," אמרה המנהלת גולדה. "רק קחו את המזוודה הרשמית של בית הספר, קניתי כבר את הכול, כולל תיק לימודים ושמתי בתוך המזוודה.

היא הושיטה לי מזוודה חבוטה, ישנה, ומלוכלכת, בצבע אפור.

"אמ..." התלבטתי, "אני חייבת להשתמש בה?" 

גולדה צחקה. "תדמיני איך את רוצה שהיא תראה, והיא תראה כך!"

ואכן, היא "עלתה על כל דימיון" שלי. אבל בכולם היה את הסמל של בית הספר.

"נגה, מותק, רצינו לדבר איתך. דיברנו עם המנהלת גולדה על הקטטות בעולם האלמנטרים, והחלטנו שזה מסוכן מדי. יש המון דברים שמותר לעשות בקטטה אלמנטרים בצורה פיזית בלי להענש, ומגיל 15 עשרה זה כל כך מסוכן כי מותר להטיל על היריב כישופים פשוט נוראים. אני מצטערת מותק, את לא הולכת לבית הספר." אמרה אמא.

"לא!!"זעקתי. 

הפרק הקודם		הפרק הבא