יום הולדת שמח

מיד בבוקר הארי ירד למטה לאכול, וש לב שהשפעת ההסכמה עוד המשיכה.
"אז ורנון, איך היה אתמול בעבודה?" אמר הארי.
"בסדר... בסדר... אוךךך בסדר גמור!!!" ורנון האדים נורא.
דאדלי ניצל את ההזדמנות "אמא, את יכולה לתת לי סטייק ענק ולקנות לי כלב?"
הארי התפקע מצחוק ואמר בליבו "אתה לא צריך כלב, אתה כבר אחד בעצמך".
דודה פטוניה ענתה "בשמחה דאדלי מתוקי!" והאדימה גם היא.
הארי רץ לחדרו לאחר הארוחה בשמחה, והסתכל בשעון, השעה הייתה 11:00
הארי התלבש והתארגן דברים אחרונים הוא הסתכל סביבו בשמחה ולא חיכה עוד שניה,
עד שהוא סיים השעה הייתה 11:55 והארי התחיל לצעוד לכיוון פינת רחוב פריווט,
הוא הגיע ב-11:59 והניח את המזוודות, הוא הסתכל סביבו ופתאום עיניו הסתנוורו, הוא חסם את עיניו וכשפתח ראה מולו מכונית שכתוב עליה "כרגע נישאו".
הוא דחף לתוכה את המזוודות ואז הכלוב עם הרמיו והדוויג ונכנס לתוכה ונפל לתוך בור עמוק עמוק מאוד, וכשהוא הגיע לתחתית הוא נחת על דבר עגול מאוד וקפיצי, ועף ישר למעלה.
הוא עבר בין מלא קומות וכשהגיע לאחת הקומות הוא תפס במעקה לפני שיעלה עוד.
הוא עלה במדרגות שהיו ליד המעקה ונכנס לתוך מין בית ענק ענק ששם הייתה מסעדה.
הוא עלה עוד במדרגות והגיע לקומה שבה היה שלט "00"
הוא עלה עוד קצת והגיע לחדר שכתוב שם חדר שינה.
הוא ירד עד לקומה הראשונה ונכנס, היה שם מין חדר קטן עם דלפק בפינה.
הוא ניגש לדלפק ועמד שם איש נמוך, הוא בחן את הארי ואמר "אממ... הארי פוטר, חדר שינה מספר 1, הנה קח את סדר האירועים במלון.
הארי לקח את הפלייר שנתנו לו, ועלה במדרגות למעלה,חדר מספר 1.
הוא פתח את הדלת ומולו הוא ראה 3 אנשים: אדון וויזלי, דמבלדור ושר הקסמים.
הוא אמר "אדון וויזלי! אתה יכול להסבי-"
אדון וויזלי השתיק את הארי ואמר: "הארי, יש לי בשורה משמחת ביותר בשבילך". הארי הסתכל על פניו של אדון וויזלי. הוא לא נראה בדיוק מאושר...
הוא הלך בחדרו הענק והתיישב על מיטתו, היא הייתה רכה  ונעימה, הארי כבר השתוקק לשכב עליה ולחטוף תנומה...
הוא אמר לאדון וויזלי "אני מקשיב".
אדון וויזלי לקח נשימה והוציא מתיקו עותק של הנביא היומי, הוא הגיש אותו להארי ואמר לו "אני וכולם נלך, אני רוצה שתקרא את הכתבה בשקט ולאחר מכן תלך לנוח, יהיה לך עוד יום קשה מחר...
הארי לא הבין אך הנהן בהסכמה.
כשכולם יצאו הארי נשכב על מיטתו והסתכל על העמוד הראשי, הייתה שם תמונה של דראקו מאלפוי.
בכותרת היה כתוב:

"וולדמורט הרשע, וולדמורט הרשע!
אתמול אחר הצהריים מלך האופל, וולדמורט, הובס ע"י דראקו מאלפוי, ואביו נכנס לכלא ביחד עם עוד 10 תומכים שנתפסו"
 
הארי היה בשוק.
הוא פשוט לא האמין, לא האמין על דראקו, לא האמין שהוא הכניס את אביו לכלא.
אבל...
הארי ידע.
הארי הרגיש.
הוא הרגיש בליבו משהו חדש.
הוא פתח את העמוד הראשון והתחיל לקרוא:
 
אתמול,
לקראת השעה 5:00, חזר דראקו מאלפוי,
בנו של לוציוס מאלפוי שעבד במשרד הקסמים ("לפחות הם הדגישו עבד" אמר הארי)
למשרד הקסמים, כשהוא מלא דם וסריטות.
הוא פונה ישר לביה"ח של הקדוש מנגו, שם קיבל טיפול מסור ע"י הרופאים הטובים ביותר שלנו.
לאחר מכן הוא ניגש לחקירה שהתבצעה ע"י "הוועדה למקרי רצח שנעשו ע"י הלורד וולדמורט".
בחקירה הוא סיפר שהמוות התבצע בבית הקברות, שם נקבר אביו של הלורד וולדמורט.
אוכלי המוות עמדו במעגל והקיפו את הלורד וולדמורט ודראקו מאלפוי, הם נלחמו עד שדראקו חיסל הלורד וולדמורט בקסם "אבדה קדברה".
 
מעניין מה קרה לגיבור שלנו, הארי פוטר, ולמה זה לא הוא שהרג את הלורד וולדמורט...
 
דראקו הכניס את אביו לכלא לאחר שגילה למשרד הקסמים 10 מתוך אוכלי המוות שזכר.
מחר כל אוכלי המוות שנתפסו יעלה לבית המשפט לקוסמים להגיד את עדותם, וכרגע רוצים לתת להם גזר דין מאסר עולמי לאחר נשיקה של סוהרסנים.
פרטים בהמשך...

הארי היה המום.
לא בגלל דראקו...
בגלל...
שהוריו חזרו לחיים..

הפרק הקודם		הפרק הבא