הולקיריה לבית ביילי (אין שם כרגע)

כן, אני יודעת, יש חלקים שסותרים את הספר.
בעצם הגרלתי לעצמי פאנדום ושתי דמויות, ויצא אלכס ביילי והמילטון הולט במגנס צ׳ייס. הפרק הזה הוא על אלכס, וההבא, אם הפאנפיק יאושר, יהיה על המילטון.

ההגרלות האחרונות שלי היו צאלח א דין ודן קהיל בספר אלגברה ג של בני גורן, ואיימי קהיל וקונר ביילי בהארי פוטר, אז חכו להם.
ויתור זכויות לריק ריירדן, כריס קולפר (ככה כותבים את השם שלו?) והסופרים של 39 רמזים.
~~~~
אלכס ביילי נכנסה אל תוך הבית, עלתה במהירות במדרגות וזרקה את התיק שלה בפתח החדר. היא מילמלה 'היי' חטוף לאחיה קונר, וטרקה את דלת החדר.
קונר נלחץ מעט. אלכס מתנהגת מוזר, ובפעם האחרונה שהיא התנהגה מוזר זה נגמר בשני ילדים נופלים לתוך ספר. למעשה, המקרה המצער ההוא שינה את חייהם לטובה, אבל קונר קיווה שהוא לא יחזור על עצמו.
בעקבות כך, הוא חיכה מעט, לתת לה להרגע, ואז החליט לדפוק על דלת חדרה. הוא הבטיח לעצמו שהפעם הוא לא יכנס בסערה, ולא יבהיל אותה עד כדי נפילה.
אחרי דקה או שתיים, הוא דפק על דלת חדרה של אלכס.
לא נשמעה תשובה.
הוא דפק שנית, הפעם חזק יותר. אולי היא שומעת מוזיקה באוזניות?
בפעם השלישית, הוא קרא:
"אלכס! אם את לא עונה, אני נכנס בעצמי"
הןא חיכה לשמוע אותה עונה בעצבנות 'קונר, די! אני לומדת!' אבל שוב, אף תשובה לא הגיעה.
איחרתי את המועד, הוא חשב. היא בטח כבר עשתה את הדבר הנורא שהיא תכננה לעשות.
הוא ביטל לעצמו את החששות, ופתח באיטיות את דלת החדר. הוא סרק אותו בעיניו.
החדר היה ריק.
"אלכסססס!" הוא צעק.
לא נשמעה תשובה.
"אלכס, זה לא מצחיק!" הוא צעק, והפעם נכנסה לקולו נימה של חשש.
"בואי, אלכס, או שאני כותב לאמא!"
אם אלכס היתה שומעת את זה, היא היתה ממהרת לקום ממקום מחבואה ולצחוק. אבל אלכס לא שמעה את דבריו.
הוא חיפש אותה בכל רחבי החדר, אך אלכס לא היתה בשום מקום. לא בארון או מתחת למיטה או מאחורי שידת הספרים הגדולה שלה, אבל אלכס לא נמצאה. הוא אפילו הסתכל דרך החלון, אך הוא היה סגור. דרך איפה היא יכלה להעלם! ארץ האגדות היה סגור על השידה בחדר שלו.
'אמא, אלכס נעלמה. ולא לתוך ספר' הוא כתב לאמו, בתקווה שתמצא רעיון.
קונר ביילי היה לחוץ. מאוד. הוא מעולם לא היה תקוע כך בלי קצה חוט למקום התאומה שלו.
~~~~
אלכס ביילי נכנסה במהירות לחדרה, סגרה את הדלת, ונשמה עמוק. היא קיוותה שקונר לא ירצה להיכנס.
תורנות הולקיריה שלה היו אחת ההחלטות הגרועות והטובות שעשתה בחייה, הפעם היא היתה מהצד הגרוע.
אודין גייס אותה בתחילת השנה, אחרי שסיימו עם כל הקטעים של ארץ האגדות, והכל חזר לקדמותו. הוא אמר שראה אותה פועלת ושהיא מאוד אמיצה.
אלכס הוחמאה מאוד, כמובן, למחמאה כזו ממלך האלים הנורדי, אך זה היה לה הרבה יותר מדי. היא אף פעם לא הסתירה סודות מאח שלה, שתמיד היה איתה בכל מצב. נוסף על כך, כל הגילוי על תשעת העולמות בנוסף לעולם המקביל של ארץ האגדות סיבך את מחשבותיה אפילו יותר.
אך לבסוף, אלכס הסכימה. מאז הגיוס, היא כבר מצאה 4 אינהאריאר, 2 בנות ו2 בנים, שמתו באומץ רב. אלכס תהתה אם היה מותר לה לגייס את קונר אם *טפוטפוטפו* היה קורה לו משהו.
החיים כולקיריה היו נהדרים, וגם החיים כפיה בארץ האגדות, וגם החיים כילדה רגילה. אך השילוב ביניהם היה מזעזע.
ברגעים כמו אלו שהיא נשארה יותר מדי זמן בבית ספר מבלי לשים לב, ואז גילתה שהיא מאחרת למשתה וממש לא כדאי לאחר כדי שמפקדת הולקיריות, ריינה, לא תהרוג אותה.
ברגעים כמו אלו, היא היתה חייבת להסתפק במזל בלבד, בתקווה שקונר לא יראה את החדר הריק.
אלכס נעלמה משם שניה לפני שקונר פתח את דפק על דלת החדר.