משהו ש*מישהו* צריך לכתוב

שפריץ התחיל פחות ופחות להבין מה עבר לו בראש כשהוא הציע נישואין למאדי מונט מוטק.
כלומר, כן, היא הייתה מדהימה, ומסוכנת, אבל לחיות איתה באותו בית... לא ממש עבד. קודם כל, הייתה את הבעיה הקטנה הזאת של צורך לנשום. זה לא עבד, כי נראה שהיא חיה על עשן במקום חמצן. (ובלי קשר, הוא היה לגמרי בסדר עם עשן, דרמטי והכל, אבל הוא היה צריך איזושהי הפסקה ממנו. ואם אפשר, שספקית העשן לא תתחיל לנעוץ בך עקבים קטלניים ברגע שהיא מוציאה את הסיגר מהפה.) ואחרי זה, הגיע גם העניין של האדישות. כלומר, כן, זה היה נחמד בהתחלה, כשהוא עוד חשב שאפשר לעצור את זה. אבל אי אפשר היה. אם הוא היה עושה משהו מטופש- נניח, להצית מלון*, כי הוא עבד יותר מדי זמן בלי שינויים והיה צריך משהו שהוא לא יודע מה יהיו התוצאות שלו- היא לא כעסה. היא פשוט מעצה בו מבט מהורהר ואמרה משהו בסגנון "אז איך אני קשורה לזה?" וגורמת לו להרגיש כמו אידיוט. איכשהו היא תמיד הצליחה לסלק אותו. 
ובשביל מה? נכון מאוד, גלמים. לפעמים הוא רצה לבעוט בעצמו על זה שהוא התעלם מווטינרי אחרי שהוא אמר לו שהיא רודפת אחרי גלמים במקום אחריו. (ואם כבר מדברים על ווטינרי, הוא היה שמח להבין מה עובר עליו ועל ויימס בזמן האחרון. ויימס נעץ בפטריארך מבטים, ו-ווטינרי התעלם ממנו, ובהתחשב במי שמדברים עליו, זה אומר משהו) היה לה אכפת מגלמים יותר מאשר ממנו. היא הפגינה כלפייהם חום וחיבה, כמו ששפריץ קיווה, בתקופה מסויימת, שהיא תפגין גם כלפיו מתישהו. אבל היא הייתה כמו סופת אש- מרחוק אתה נמשך אליה, ברגע שאתה נכנס אתה לא מבין מה חשבת לעצמך, ואם אתה לא עשוי מחימר אתה צריך לצאת מהר לפני שתהפוך לאפר. 
ולא היה טעם להסתיר דברים ממאדי מונט, אז הוא פשוט אמר לה את זה ישירות.
הם התחילו את השיחה על גלמים, ואז הוא התחיל להזיז את נושא השיחה בעדינות הצידה (בעיקר כי זה היה קל יותר מלשנות אותו בחדות)- לעובדה שאנשים לא מחבבים אותם, ומשם למה שאנשים חושבים.

"את יודעת, הצורה שבה אנשים חושבים עשתה לי כל כך הרבה צרות בחיים." הוא אמר, בשנייה שהוא אזר אומץ להשחיל את המשפט הזה.
"היא הרימה אליו מבט אפוף עשן, בצורה שגרמה לה להזכיר במקצת דרקון. "לדוגמה?"
"לדוגמה, הייתי מתגרש ממך כמו בן אדם נורמלי, אם לא היה קהל שלם שהיה רואה אותי מציע לך להינשא לי בדרמטיות, והם לא היו מוציאים את זה עליי כי אנשים אוהבים רומנטיקה והם אוהבים אותי ולא הייתי רוצה ששני הדברים יהיו קשורים כשאני הורס אותם. אכפת לך להיות זאת שתארגן את זה?" שפריץ הכריח את עצמו לבטא את המילים, מה שמשום מה קרה לו רק עם מאדי מונט. אבל היא פשוט הינהנה.
"כבר התחלתי לתהות כמה זמן ייעבור עד שתאזור אומץ להגיד את זה בקול."
אז היא ידעה. ברור שהיא ידעה. לפעמים הוא תהה אם משהו בכלל יכול להפתיע אותה.
"זה לא עונה לי על השאלה."
היא הנהנה שוב, והפעם הדמיון לדרקון היה מטריד ממש. "ואני מניחה שאתה עומד לשחק את תפקיד הכלבלב המתוק שבעטו בו?"
הוא הנהן, בעודו יודע שהוא לא נראה נבוך כמו שהוא מרגיש, אבל בלי שהידיעות ייטרחו לחדור למוחו. "למען האמת, כן. אנשים ממילא לא מחבבים אותך, בגלל הגלמים והכל. זה ייפגע בך פחות מאשר בי." הוא השתהה רגע, ואז הוסיף, "את יודעת שנקודות אהדה מהקהל ורעיונות מטורפים זה רוב מה שיש לי."
"לא אמרתי שלא. אבל סתם מתוך סקרנות, למה אתה חייב לעשות את זה?" היא באמת נשמעה כאילו לא עד כדי כך אכפת לה, ומשהו מזה צרב לו בלב, אבל הצריבה הייתה כבר מעורפלת. ענן עשן.
היא התחילה לערפל אותו, והוא שנא את זה.
"כי אני לא יכול לעזוב אותך עכשיו, אז אני חייב לעשות את זה. אני לא יכול להישאר ככה, אני לא יכול להישאר... שום דבר. אני פשוט לא יכול." זה היה החלק הכי קל באמת.
"אז אתה רוצה שזה ייחזור להיות כמו בתקופה שהיינו מאורסים? עם הקשר הרומנטי, בלי תחושת הלכידה המוגזמת שלך מכל דבר שנמשך שלושה ימים ברצף בלי שינוי? אני אארגן את זה," היא אמרה, הוציאה את הסיגר מפיה, נישקה אותו במהירות, הסתובבה והתחילה ללכת.
"לא, גם לא זה, זה פשוט... לא. בבקשה." הוא ידע שהוא בטח נראה פתטי, מתחנן ככה, אבל זאת הייתה ההצגה יחידה ששפיץ עדיין לא פיצחה. וחוץ מזה, זה התאים. היא ממילא ידעה טוב מאוד למה הוא התכוון, ואמרה את זה רק בשביל לענות אותו. וזה גם התאים. כל הזהב והבוהק שלו הפך לעשן ולערפל שלה.
היא הנהנה. "אני אארגן את זה. רק רגע, באמת ראיתי שם-" היא ניגשה אל החלון. "יש מרכבה שחורה בחוץ. כדאי שתצא לבדוק אם זאת ה-מרכבה ה-שחורה."
הוא הנהן, והתחיל לפנות לשם.
הוא ידע שזה וטינרי. אין דרך אחרת שבה מרכבה שחורה תופיע מחוץ לבית שלו ביום המדוייק שבו הוא נשבר מרוב תבניתיות ושחיקה, לא בהתחשב בזה שאנחנו מדברים כאן על האדם היחיד באנק-מורפורק שיודע מה יהיו המעשים של רוב האנשים עוד לפני שהם יודעים את זה. הוא חושב ששפריץ צריך עוד סיבוב של הזהב והסחרור? כי שפריץ בהחלט חושב ככה.

*מישהו זיהה את הרפרנס לברוקלין 99?

אני יודעת, זה יצא גרוע. מישהו לא מסכים איתי?