הבעיות של עולם הקוסמים

היה יום רגיל בשביל ריילי אפילו פחות מרגיל בשבילה, ריילי אתמול כל ארוחת הערב ניסתה לשכנע את הוריה שיש דבר כזה הוגוורטס וקוסמים ומכשפות אבל הם כצפוי חשבו שזה מסרט מצויר או משהו כזה שריילי ראתה עם חברות, היא ירדה בדיוק לארוחת הבקר מעיפה מבט בלוח השנה שעל הקיר לראות מתי הרופא שיניים שלה להתחיל לתכנן תירוצים כבר מעכשיו... כשפתאום היא רואה שהיום בכלל האחד לספטמבר!!!

היא רצה לאמה והזכירה לה את המכתב...

"נו אמא בבקשה! פליז?" היא התחננה

"נו שיהיה במילא אני צריכה ללכת לסבתא מקסימום תבואי איתי ועם גו'ן" לבסוף הסכימה אמה של ריילי, ריילי רצה לארוז מזוודה.

לאחר ארוחת הבקר הם נכנסו לאוטו ריילי נפנפה נפנוף אחרון לאבא שכבר היה צריך ללכת לעבודה והם התחילו בנסיעה

 כשהגיעו ריילי בת העשר הכי התרגשה היא קפצה מאושר ,ודילגה עד שזה נראה מוזר ביותר ."ריילי! תפסיקי לקפוץ כמו משוגעת..." גערה בה אמה .

אנשים נעצו מבטים  במשפחת פרקר. ריילי הבינה אותם ,אף אחד שלא מטומטם בעולם הזה יעמוד-יותר נכון יקפץ... עם כלוב של ינשוף שהשיגה מגן החיות אחרי שכמעט פיטרו את דודה מהגן את הגלימה היא קנתה  מחנות התחפושות בדמי הכיס שלה ואת השרביט מחנות הקסמים של אדון שוורץ (ריילי כמעט התפתה לקנות כמה פצצות סירחון ומסטיק מחשמל) את שאר ציוד הלימודים לא הצליחה להסיג וריילי ניחמה את עצמה שבטח יביאו לה בבית הספר את שאר הציוד. לפתע ניגשה אליה ילדה, היא הייתה עם שיער חום מתולתל אסוף לקוקו  ועיניים חומות

"היי את לא צריכה לעלות לרכבת להוגוורסט?"  שאלה המתולתלת

"איך את יודעת?"

"איזה בן אדם נורמלי שהוא לא קוסם יסתובב עם ינשוף?" תוך כדי שהיא תקעה מבט מתנשא בינשוף הזערורי  של ריילי

"אבל מי את?" לא הבינה ריילי "איך את מכירה אותי?"

סתם אני צריכה גם ללכת להגוורטס וראיתי שאת נראת מבולבלת חשבתי שאשאל אותך ואם את לא מכשפה אז לא תדעי מזה הגוורטס וזה כבר לא כל כך ישנה

"אבל אני לא יודעת איפה הרכבת,את יודעת?"

הילדה נתנה בה מבט מלגלג "בואי נחשוב אני הצעתי להביא אותך לרכבת ...מין הסתם אדע איפה הרכבת" אמרה בקול מתנשא ריילי התעלמה מין המבט, נפרדה מאמה והלכה אחר הילדה היא אמרה לה לרוץ לכיוון הקיר שמולם  ריילי עיקמה את אפה אך לקחה תנופה והחלה לרוץ בעצימת עיניים (בזמן שאמה החלה לחפש סופר קרוב לקנות קרח...) תוך כדי שקיבצה לעצמה בראש את כל זיכרונותיה הטובים הרי עוד רגע היא הולכת להתנגש  בקיר האבנים שבין הרציפים תשע ועשר

להפתעתה היא לא התנגשה  בשום קיר ריילי פתחה את עיניה ומצאה את עצמה ברציף רכבת אחר לגמרי מולה היה שלט בו כתוב:רציף תשע ושלושה רבעים היא הורידה מעט את ראשה מולה עמדה כעט רכבת אדומה וארוכה שמחלונותיה הציצו ראשים של תלמידים הנפרדים מהוריהם, לפתע נזכרה במתולתלת ההיא לפחות הייתה אומרת לה איך להגיע לבית הספר הזה אולי גם לשם יש כניסה אם קסם אחרי חיפוש נמרץ הבינה שאת המתולתלת לא תמצאה היום היא הידקה את אחיזתה במזוודתה ועלתה לרכבת האדומה ריילי עברה במסדרון  וחיפשה תא פנוי התא היחיד שמצאה היה תפוס היא דפקה על דלת התא פתחה לה  ילדה עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני חלק "אני יכולה לשבת פה?" שאלה ריילי בחשש כן ענתה הבלונדינית בחוסר עניין תוך כדי שבוחנת אותה מ א' עד ת'.

הפרק הקודם		הפרק הבא