אילו לא הייתי קוסם 2

המשך ישיר לפאנפיק "אילו לא הייתי קוסם"

"מה זה"? שאל דראקו ונכנס אל המטבח אחרי שעה שלמה, מרחרח באפיו.

"טדאם" אמרתי בקול של הפתעה והצבעתי על שתי צלחות גדולות עם שני קרפ צרפתי חם ומלא בשוקולד שהרגע יצא מהמחבת.

"אתה הכנת"? שאל דראקו בספקנות.

"אכן כן" עניתי וזקרתי את סנטרי בחשיבות. עיניו של דראקו סקרו את המוצרים שעל השיש.

"אתה בטוח שלא שמת מלח במקום סוכר או משהו כזה"? הוא ברר בחשש.

"אתה שם לב שאתה ממש מזלזל בי עכשיו"? אמרתי בפרצוף זועף.

"זכותי הגמורה, אחרי הטוסט השרוף" ענה דראקו. "ותפסיק עם הפרצוף הזועף הזה. זה לא חמוד לך" הוא הוסיף.

"לא רוצה" עשיתי פרצוף עוד יותר זועף. דראקו הניח יד מאחורי ראשי והניח את שפתיו על שפתי.

"תע—זוב" ניסיתי להתרחק.

דראקו חיזק את אחיזתו בעורפי והצמיד את שפתיו "לא רוצה. אתה כזה קסומסומון".

"מה"? התנתקתי ממנו בפרצוף מבועת "מה זה בכלל קסמוסמון"?

"לא קסמוסמון"! התעצבן דראקו "קסומסומון"!

"נו טוב" נאנחתי והרחקתי ממני את דראקו "האוכל מתקרר".

התיישבנו ליד השולחן והנחתי את הצלחת ליד דראקו. הוא נראה מהוסס מעט.

"מה יש"? שאלתי.

"כלום" ענה דראקו "אני רק מחכה שאתה תיקח את הביס הראשון כדי שאני אדע אם זה בטוח לאכילה".

"דראקו"! אמרתי בקול זועם "אתה לא בוטח בי. עכשיו אני לא אוכל עד שאתה אוכל".

"נו טוב" נאנח דראקו ולקח חתיכה קטנה על קצה המזלג שלו. הוא עצם את עיניו וטעם. הוא פקח אותן בהפתעה "זה טעים"!

"יש"! צעקתי וקפצתי בשימחה "האמת שלא הייתי בטוח אם טיגנתי את זה בשמן או בחומץ, אבל אם אתה אומר"... לקחתי גם אני חתיכה.

מהר מאוד דראקו נשט את כיסאו לטובתי. הוא התיישב על בירכי הצידה ונעץ את מבטו בפני.

"אולי תפסיק לבחון כל תנועה שהלסת שלי עודה כשאני לועס"? ביקשתי.

"אתה כזה חמיד"! התמוגג דראקו ונשק לשפתי.

"דרא..קו" נחנקתי באמצע הביס. "דבר ראשון -אין מנשקים בשעת האכילה" דראקו עשה פרצוף מסכן "ודבר שני, מה זה לעזאזל חמיד"?!

"זה כמו חמוד, אבל יותר חמוד" הסביר דראקו ומחה טיפת שוקולד מסנטרי "אתה כזה חמיד"!

"איך אני אומר להגיב לזה שהחבר שלי קורא לי חמיד"? שאלתי אותו וכיווצתי את גבותי.

"לא יודע" ענה דראקו "אולי תקרא לי מתיק".

"אני. בחיים. לא. אהיה. כל. כך. קיטשי. ודביק" אמרתי ועשתי תנועה של שבועה על חזי.

"אבלאבלאבל" דראקו ניסה להראות עצוב "אני צריך כינוי חמוד כזה" הוא עשה פרצוף חמוד ומקסים.

"די דראקו" עצמתי את עיני "אתה יודע שאני לא יכול לעמוד בפני הפרצופים האלו. זו נצלנות לשמה".

"בבקשה בבקשה בבקשה. הנה תראה אני מבקש יפה" הוא הגביר את מידת החמידות בהתחנניותיו. לא יכולתי יותר.

"אוף בסדר. אני אחשוב על משהו" החלקתי את אצבעותי בשיערו הלבן של דראקו, כשזה נישק אותי על סנטרי ומילמל תודה.

"דראקו"! קראתי באיום ושלפתי את ידי משערו "אתה שמת ג'ל בשיער"!

"אה".. מילמל דראקו בפרצוף של מי שנתפס בקלקלתו "אופס".

"בא הרגע לאמבטיה"! התרוממתי ומשכתי את דאקו המסכן אחרי במעלה המדרגות. "מה דיברנו על ג'ל דראקו"? המשכתי לנהום כשהוא נגרר אחרי בייללות "לא בשיער שלך"!.

"תעזוב אותי" ילל דראקו כשדחפתי אותו אל האמבטיה והכנסתי את ראשו אל הכיור. "הארייי" הוא צווח כשפתחתי את זרם המים על ראשו "זה קר"!

"כמה. פעמים. אני. אומר. לך. שג'ל. זה. פויה" אמרתי בטון מעוצבן כשאצבעותי חפפו את שיערו מתחת למים.

"הנה. ככה יותר טוב" שילבתי את ידי בסיפוק והבטתי על דראקו שעמד מולי, חולצתו רטובה לגמרי ושיערו הבלונדיני נוטף מים.

"לך לעזאזל" הוא נהם ופשט את חולצתו הרטובה.

"אני לא יכול ללכת לעזאזל" הצטדקתי "כי אני מידי חמיד וקסומסומון". אני לא מאמין שהוצאתי את המילים האלו מפי, אבל מה אני לא אעשה כדי שדראקו לא יכעס עלי...

מבטו של דראקו התרכך והוא יבש את שיערו. "תפסיק לבהות בי"! הוא פקד והחל לנגב את בטנו.

"לא רוצה" אמרתי בציחקוק "אתה כזה חתיך"!

"ואתה כזה קסומסומן וחמיד ויוניקורן" הוא הצמיד אותי אל הקיר. יוניקורן זה עובר כל גבול! ניסיתי למחות ולומר לו שלא יעז לקרא לי ככה שוב, אבל שפתיו כבר היו צמודות לשלי בנשיקה תובענית.

		הפרק הבא