מפגש שונה מהצפוי

"אדוני, מצבך השתפר?" 

זה חודשים הוא מקבל טיפולים, כל יום, אצל פסיכולוגית מוגלגית חביבה שאשתו הפנתה אותו אליה.

הוא לא היה במיטבו, זה זמן רב.

אשה זרה לא עזרה לא במיוחד, אך אינו העז להגיד את הדבר, לא לפני אשתו הדואגת, וכמובן לא לפני הגברת שעזרה לו בחודשים האחרונים.

"אינני בטוח." 

האם הוא באמת מסוגל לפתוח את ליבו לפני גברת מרדינגטון?

  "התרצה כוס תה? אולי עוגיית זנגביל?"

הדבר היחיד שבאמת רצה בכל לבו, היה את אמו.

הדבר היה בעיניו תנוקי, אך הוא לא עמד בזה.

הוא הסתכל בעיניה הטהורות, שרק רצו לעזור, ואינן גבו מחיר גבוה תמורת שירותן.

"אדוני, הנך חוור. האם תרצה לקצר את מפגשנו היום?"

גברת מרדיגטון הושיטה לו ראי.

הוא כבר רעד.

אינו יכול עוד להמתין.

עוד לא הספיק להסתכל בבבועתו, ופער את פיו.

מהפה הפעור יצא דם.

הפסיכולוגית החלה להלחץ, ומהרה לחייג 101 במכשיר המונח על השדה.

"סלחו לי? נדמה לי שמר פוטר הולך למות, אנא הגיעו כעת ל..."

מר פוטר הביט בראי, דרך עיני הברקת שלו הביט בעיני הברקת בהשתקפות, ולא יכל לעמוד בזה יותר.

הוא מת.

איפה הוא, תהה מר פוטר.

בעודו מביט במלבושו, צחור עד אין שיעור, ראה אשה אדמונית מתקדמת לעברו.

מר פוטר הסתקרן עד מאוד לדעת מי האשה.

"הארי," האשה נגעה ברכות בפניו.

"כן?"

היתה לו תחושה כלשהי שהוא מכיר את האשה, אך לא זכר מי היא.

"אינך מזהה אותי?"

הארי האדים כשהאשה הפלונית התקרבה אליו, חבקה אותו ונשקה למצחו.

אך זה היה נעים ביותר.

הארי התנער מיד. 

"סלחי לי, אך אנוכי זקוק לאמי, האם גברתי יודעת מי היא אמי, לילי אוונס? כלומר, לילי פוטר?"

"אינך יודע? אולי תנחש,"

להארי לא היה זמן למשחקי ניחושים.

"סליחה,"התרגז מעט, "כעת אינו הזמן המתאים. הנך רואה כי אנוכי שקוע בחיפוש אמי."

הארי חפז לחפש את אמו, ואשה זאת, מוכרת ככל שתהיה, אינה עזרה לו במיוחד.

הוא התחיל לרוץ על הענן בו עמד.

"המתן רגע קט," התחננה האשה.

"הנני ממהר, גברת."

הארי החל לרוץ, והאשה אחריו.

הוא קפץ מענן לענן, מנסה ללא הצלחה מרובה לחמוק מהאשה, ובו בעת לתור אחרי אמו, אשר כדי לפגוש בה הוא הקריב את עצמו.

בדיוק כמו שהיא מתה למענו.

הארי הביט מסביב, וראה אדם כהה שיער וצחור כסות מחייך.

לפתע נתקלו עיניו בעוד אנשים מאושרים.

אם זה גן עדן, חשב לעצמו בקימוט מצח, למה הוא לא מאושר?

הוא, שעבר בחייו יותר מכל אדם שפגש.

הוא, עצוב גם במותו.

אך רק אדם אחד בגן העדן הלבן לא היה מאושר.

"חכה..." התנשפה האשה.

"האם את מחפשת מישהו, או משהו?" שאל בעל השיער הכהה עם החיוך.

"אני מחפש את אמי," 

"אני מחפשת את בני,"

לבו של הארי נתמלא חמלה כלפי האשה, אשר כמוהו, רק חפשה קרוב משפחה.

"מי היא אמך?"

האדם פנה קודם אל הארי.

"אני יכולה להגידך מי היא אמו," התערבה האשה.

"הגידי,"

"אבל קודם אני רוצה להציג את עצמי."

"הציגי," האיש משך בכתפיו, חיוך גדול מרוח כרגיל על פניו.

"שלום, היני לילי, יש לי בעל בשם ג'יימס, וילדתי אחרי תשעה חודשים בן שלא מעריכני כלל וכלל. ילדתי את האגדה, המהולל ביותר בקרב קוסמי בריטניה, הארי פוטר."