מה קרה לסופיה פלטייר?

היי

פיקצר שכתבתי לפני שנה על סופיה פלטייר מהמתים המהלכים,הפאנפיק הראשון בעברית על המתים המהלכים.

כל מי שלא ראה את הסדרה המתים המהלכים או קרא את הקומקסים.

-----------------------------------------------------------------------------------

סופיה כל מה שהייתה יכולה לזכור היה לברוח מהם,מהלכים,זומבים...

ריק הציל אותה יחסית מרודפיה המתים המהלכים.

לברוח

היא חשבה על אמה המסכנה שהשאירה מאחור אבל לא הייתה לה ברירה אם הייתה נשארת שם העדר היה טורף אותה עד שהיא הייתה נהפכת לאחת מהם.

הרוח שרקה באוזניה,לברוח הדבר היחיד שחשבה,לברוח פן היא תהפוך למהלכת.

היא חשבה על הקראש שלה,קארל גריימס שהכירה אותו במחנה ניצולים ליד אטלנטה.

היא חשבה היכן להסתתר מהמתים בהתחלה היא טיפסה על צמרת העצים,שם המתים לא מצאו אותה,לכמה לילות וחיכתה לריק,שיין,אמה,קארל,אנדריאה,דייל,דריל,לורי וטי דוג לחפש אותה ולהביא אותה למקום בטוח מהם,מאימתה.

היא חשבה על הרגעים הקשיים שפקדו אותה אז-

אביה המתעלל שמת שננשכו אותו המהלכים.

אימת המבחנים

אימת המתים המהלכים

העדר,המתים,גויוות מהלכות של בשר מהלך וכמו אוכלי נבלות מחפשים אוכל,בשר אנושי.

היא פוחדת,פוחדת לא לראות יותר את אמה,אחת מנקודות האור היחידות בחייה,אמה תומכת.

היא חשבה על קארל החמוד.

היא חשבה על לורי האמא השנייה שלה.

על דייל החכם.

על גלן,אדריאה.

......על סבתה המנוחה שהפכה למהלכת שעכשיו מסתובבת ברחובותיה של...

היא הצטמררה מהאנקות המוות שלהם.

כמה חבל שהמתים לא נשאר להם זיכרונות מחיים הקודמים,אולי אז סבתה שהיא מהלכת הייתה מתאפקת מדחפיה הזומביים דואגת לה ומקריאה לה סיפורים ומגנה עליה מפני האחרים.

לא נושכת,מחבקת ומנשקת את ראשה כמו אז

לברוח

היא חייבת לברוח עכשיו,לזוז מקום למקום היא חשבה בלילה הראשון,אימתה שהיא לבד כמו כל ילדה קטנה היא פחדה מלילה אפל כמו זה,היא זכרה את האגדה ההיא,הנזל וגרטל שהסתובבו כמו שהיא על הקרקע ביער אפל כמו שלה עד שפגשו את המכשפה ההיא...

היא מפחדת הדובי שלה,לפחות הוא כאן,יחד איתה.

נהמות המתים למטה.

היא מפחדת,לא יכולה לישון אבל היא עושה זאת בכל מקרה,היא משאירה את השם שלה כסימן להם,לקבוצה שלה,חבריה,המשפחה שלה,מקלט הבטיחות שלה.

ממקום מחבואה בעץ,למטה יש עדר קטן,לפחות 40 מהלכים,היא מפחדת,לא יכולה לישון.

יש נהר בקרבת מקום והיא על עץ פרי רימון.

לפחות יש לה מזון.

היא מטפסת עד צמרת העץ לתצפת איפה היא,היא לא ידעה היכן היא נמצאת,אולי בחווה היא חשבה מלעבור עץ עץ עד שהיא תגיע אולי יש שם אנשים טובים ונחמדים שיכולים לעזור לה,

אבל היא מפחדת שאולי י ששששםםם מהלכים,לא!!!!!!!!!!!!!

היא לא תיקח את הסיכון הזה,בחיים לא.

כשהיא נמצאת במקום התצפית שלה זה,ישוע יודע.

היא לא רוצה לוותר.

יש בקרבת מקום נהר,פכפוך המים מרגיע אותה,פעם עוד לפני שאביה התעלל בה ובאמה ונהיה כזה הוא לקח אותם לדוג יחד עם סבה וסבתה,זה היה החוויה הורודה שזרחה כעת בראשה כמה היא יכלה לתת לשוב שם.

לזוז

תחושת הבטן שלה אמרה לה היא הסתכלה וראתה מהלך יחיד.

היא בחננה אותו,הוא נראה לה כמי שעבר שינויי מתחילת האימה,היה לו שריטות שלהם,כמו נשיכות שריטות יכולות להפוך אותך לכמוהם,האיש המת נתקע ולא יכל להמשיך להלך.

הם נראו לה עד עכשיו כמפלצות עכשיו כאנשים חולים.

בתמימות של ילדה.

היא התקרבה אליו .

היא ויתרה מהחיים אלו,היא עדיפה למות והוא כשהוא הרגיש בשר חי מולו נשך בצווארה,הדובי שלה נפל לגדת הנהר.

הא התרחקה ממנו,היה דממה-

עד שקול אנושי הפר את הדממה היחסית מהאנקות המהלכות של האיש המת.

לפתע איש חי ניצב מולה,איש חי.

היא צדקה יש בחווה הקרובה אליה אנשים.

היא הצטערה שלא הלכה מתחושות הבטן שלה.

האיש היה עם מקל ועם לולאת ברזל כזה.

ואמר אליה:

"מי את?איפה המשפחה שלך,יקירה?"

"שמי סופיה פלטייר לפני זמן לא רב המשפחה והקבוצה שלי נאבדה לי",היא סיפרה לו את הכול."ומי אתה?"

"שמי אוטיס ואת ננשכת?"

השאלה לא הייתה רטורית אבל הייתה מלאת תקווה שזה סתם שריטה שצריכה טיפול מיידי.

"כן ננשכחתי"

אוטס נהפך לרציני והוביל אותה לחווה עד לאסם.

הוא נתן לה מים ולחם חם שזה עתה נאפה בתנור.

עד שהרגישה שהיא מעולפת(היא שמה קולות,קול גברי ששמה אותו בשם הרשל,קולות נשיים,פטרישה,מגי ובת' וקול נער,שון).

לא לידעתה היא נכנעה לזיהום היא עומדת להפוך לאחת מהם,המהלכים.

היא הפסיקה לישון.

אוטיס הרים אותה לחלון שהיה סולם ודחף אותה למטה,לעבר המתים האחרים.

ממש באותו רגע היא פתחה עיניים,לא סופיה פלטייר החיה,אלא סופיה פלטייר מתה.

כעבור כמה ימים-

היא נאנקה יחד עם שאר המהלכים עד שמישהו פתח את דלתות אסם והרג את המהלכים חוץ ממנה.

היא יצאה אל האור החזק והשורף והסתכלה לעבר האנשי האוכל,היא רעבה ופנתה לעבר אחד מהם.

היא שמעה זעקות של הפתעה ועצב ואז קול ירייה.

היא נפלה.

היא נקברה ליד האסם תחת צל העצים.

היא סופייה פלטייר.

-----------------------------------------------------------

וואו יצא לי יותר עצוב ומצמרר ממה שהכוונתי לעשות.זה סיפורה של סופיה פלטייר בסדרה,בקומיקס ספוילר היא חיה עד תקופה מאוחרת,יש הרבה שוני בין הקומיקס לסדרה,היא נשואה לקארל ויש להם בת ששמה אנדריאה גריימס.

אני מתכננת שאולי אעשה משהו בקשר לסדרה שיהיה כמו הקומיקס,וכן קראתי את הקומיקס,כל מי שאהב את המתים המהלכים....