הטבעת הכחולה של מרלין

כשהם הגיעו לתחנה הסופית ג'יימס,רוז,אלבוס,אריאן ולין ירדו מהרכבת.
הם מיהרו ללכת לסירות,אלבוס ראה איש גדול מימדים, האגריד, אומנם היו לו כמה שערות אפורות אבל הוא עדיין התאים לתיאור של הארי, הוא ראה איך ג'יימס מתקדם להאגריד,שואל אותו לשלומו והולך לכרכרות.
אלבוס ניגש אל האגריד ואמר לו:"שלום האגריד!",
"שלום לך, אתה בטח אלבוס" ענה לו האגריד,
אלבוס הנהן בראשו.
"טוב,אם תרצה מידי פעם לבוא לבקר אותי אני נמצא בבקתה שביער האסור" אמר לו האגריד,
"מאז שאביך עזב את הוגוורטס אני מרגיש דיי בודד, ג'יימס לא בא לבקר אותי לעיתים קרובות, הוא כל הזמן עסוק" הוסיף האגריד.

אלבוס ניכנס לסירה וראה שהיא משיטה את עצמה,הוא הסתכל אחורה וראה את רוז, לין ואריאן בסירה אחרת, הוא נופף להן.
כשהם הגיעו להוגוורטס אלבוס נכנס דרך הדלתות הפתוחות והסתכל סביבו:"וואו!" הוא אמר לעצמו, אך מייד ירד יחד עם ההמון אל האולם הגדול.
הוא הסתדר בתור בדרך למיון לבתים, בזמן שחיכה לתורו הוא ניסה לנחש מי מהמורים עדיין נשארו בהוגוורטס, הוא זיהה את מקונגל, האגריד, פליטיק והיו עוד כמה מורים שזיהה, המורה לכשפומטיקה ועוד כל מיני אבל אז שם לב לשלושה מורים חדשים ומנהל חדש(הוא הסיק שהוא המנהל בכך שהוא עמד באמצע השולחן), אבל אז הגיע תורו.

הוא ישב על השרפרף בזמן שהמצנפת כמעט מכסה לגמרי את ראשו, לפני שעוד הספיק להתפלל שהיא תשים אותו בגריפינדור פיה נפתח והיא אמרה בקול:"ריבינקלו!".
ריבינקלו?! חשב לעצמו אלבוס, הוא היה בטוח שהיא תשים אותו בגריפינדור או בסליתרין אבל בריבינקלו?!, אך המחשבה הזאת מייד יצאה מראשו והוא הלך לשבת בשולחן של ריבינקלו.
רוז נבחרה להיות בגריפינדור, אריאן בריבינקלו ולין גם בריבינקלו, "טוב" חשב בליבו אלבוס "לפחות אני לא לבד".

לאחר שאריאן ולין הצתרפו אליו לשולחן אלבוס שם לב לאור כחלחל מוזר שהיה ביער האסור,הוא אמר לאריאן ולין:"ראיתם את זה?",
"ראינו את מה?" שאלה אותו אריאן,
"כלום" אמר אלבוס.
כשהסתכל שוב לכיוון היער האסור האור כבר נעלם.

אבל אז המנהל החדש התחיל לדבר:"שלום לכם תלמידים ותלמידות יקרים,
ברוכים השבים לתלמידים הוותיקים וברוכים הבאים לתלמידים החדשים,שמי הוא אדוראד גונלוס".
לפתא הרים את ידו וכמצופה כולם התחילו לשיר את ההמנון של הוגוורטס,
כשסיימו גונלוס אמר:"בתאבון!" והשולחנות התמלאו מטעמים,
אלבוס הסתכל לכיוון השולחן של גריפינדור וראה את ג'יימס אוכל כמו חזיר ורוז נוזפת בו, פניו התעצבו,
"אל תדעג..." אמרה לו לין בקול מנחם,
"זה שלא תהיו באותו בית לא אומר שאתם כבר לא משפחה" אמרה לו אריאן וחייכה, אלבוס חייך אליה חזרה.

אלבוס סיים לאכול וקם ללכת בעקבות המדריך, הוא הסתכל לשולחן של סליתרין, בנו של דראקו מאלפיו השתדל לא להביט בעיניו, שלא כמו אבא שלו הוא היה פחדן, אבל אז המדריך של ריבינקלו קרא לכולם לבוא.

הפרק הקודם		הפרק הבא