בטא - דניאל
פרק ראשון - התכנית לוציוס מאלפוי עצם את עיניו בחוזקה ומישש את זרועו. הוא היסס לרגע, פתח את פיו, התחרט, בלע את רוקו וסגר את פיו במהירות. לצדו עמדה אישה יפה, בעלת שיער כהה ארוך ומתולתל ועיניים שקועות. נראה היה שגם היא רוצה להגיד משהו, אך היא, בניגוד ללוציוס לצידה, צעדה צעד קטן קדימה וכמעט מבלי להסס פתחה את פיה. "א-אתה בטוח שזה רעיון טוב, א-אדון? ל-לא אוכל לסבול את המחשבה שאתה עומד בסכנה". האיש שאליו דיברה היה מוזר ביותר. הוא עמד מול הקיר בדממה בגבו אליהם, אך היה ניתן לראות שהאיש קירח לגמרי ושעורו לבן יותר מקיר, אם כי לא היה למה להשוות מכיוון שכל קירות החדר היו שחורים. האיש המוזר הסתובב באיטיות. מאלפוי והאישה נסוגו כמה צעדים לאחור מבלי להתיק את עיניהם מהאיש הקירח, שעכשיו כבר פנה אליהם. היו לו פנים לבנות וצרות, דמויות פני נחש. אפו לא היה אלא זוג נחיריים מעוקמים וצרים אשר בצבצו מעל לפיו הדק והסגלגל. עיניו היו אדומות ועורקים סגולים בלטו בראשו הקירח. הוא לבש גלימה שחורה ארוכה. היה ניכר שהאיש גבוה במיוחד, מה שתרם רבות לתחושת האימה המצמררת שההסתכלות בו גרמה. "בלטריקס," אמר האיש בקול גבוה וקר. "רודולפוס ודאי יחלה מצער כשיגלה שאשתו היקרה נהרגה בתאונה מצערת. כמובן שלא מגיע לו לחוש צער שכזה, הרי הוא לעולם לא יפקפק בגדולת אדונו." בלטריקס צעדה במהירות לאחור כשהבעת בהלה וחרטה עמוקה על פניה. "זה יקרה מחר. אנחנו מוכנים." אמר אדונם של מאלפוי ובלטריקס, בקולו הקר המחוספס. באותו הרגע, במרחק קילומטרים רבים אחת מהשנייה, התעוררו שתי אימהות אוהבות לטפל בתינוקיהן הבוכים.
|
|
|
|
|
|
|