ג'יימס ולילי מההתחלה עד הסוף

ג'יימס פוטר נכנס לרכבת האקספרס לאחר שנפרד מהוריו וחיפש תא.
בתא הריק ביותר הייתה רק ילדה עם שיער ג'ינג'י בוער ליד אחרון וג'יימס ישב ליד הדלת.
כמה דקות עברו בדממה כשילד עם שיער שחור חלק נכנס לתא.
"אפשר לשבת פה?"שאל הילד.
"בטח" אמר ג'יימס.
"תודה"אמר הילד.
"איך קוראים לך?"שאל ג'יימס.
"סיריוס בלק ולך?"
"ג'יימס פוטר"
סיריוס וג'יימס שוחחו בשמחה עד שבצהריים ילד עם שיער שחור נכנס וישב מול הילדה.
ג'יימס שמע אותו אומר לילדה שחסר לה שלא תלמד בסלית'רין.
"סלית'רין?מי בכלל רוצה להיות בסלית'רין?אני הייתי עוזב את בית הספר,לא?"שאל את סיריוס.
"כל המשפחה שלי הייתה בסלית'רין."
"אבל חשבתי שדווקא אתה די בסדר."
"אולי אני אסטה קצת מהמסורת.באיזה בית היית רוצה שישבצו אותך אם היו נותנים לך לבחור?"
"בגריפינדור,בית האמיצים,בדיוק כמו אבא שלי"אמר ג'יימס תוך כדי הנפת חרב דמיונית והילד עם השיער השחור פלט נחירת בוז.
"יש לך בעיה עם זה?"אמר ג'יימס.
"לא. אבל אם אתה מעדיף כוח על פני מוח-"
"ולאיזה בית אתה מתכוון להשתייך לאור זה שאין לך לא זה ולא זה?"אמר סיריוס והוא וג'יימס התפקעו מצחוק.
"בוא,סוורוס,אנחנו הולכים"אמרה הילדה הג'ינג'ית,תפסה בידו של סוורוס ושניה יצאו מהתא.
"אווווווווווווווווו"אמרו ג'יימס וסיריוס וחיקו את קולה."נתראה אחר כך,סבר מאוס"אמר ג'יימס.
"אידיוטים"אמר ג'יימס כשהדלת נסגרה.
"כן,אה?"אמר סיריוס.

באותו ערב,בחדר השינה של תלמידי השנה הראשונה בגריפינדור,אחרי המיון,ג'יימס וסיריוס התחברו לשני ילדים,רמוס לופין ופיטר פטיגרו.

שבועיים אחרי תחילת הלימודים רמוס אמר לאחרים שהוא מרגיש קצת חולה והלך למרפאה וחזר בבוקר.
"עבר לך,רמוס?"שאל ג'יימס שכבר התלבש ועמד לרדת לארוחת הבוקר.
"כן"אמר רמוס.
"היום מתחילים בחינות לקווידיץ' רוצה נרד למגרש ביחד עם סיריוס ופיטר?"
"אתה חולה על קווידיץ,אה?"אמר רמוס.
"מת על קווידיץ',הלוואי גם אני הייתי יכול להיבחר לקבוצהבתור מחפש" אמר ג'יימס בעצב.
"אל תדאג" אמר רמוס,"הקפטן המחפש של הקבוצה עוזב שנה הבאה,אני בטוח שתתקבל בשנה השנייה"

באותו ערב הם ירדו למגרש לצפות בבחינות לקבוצה ביחד עם סיריוס ופיטר.
אחרי האימון הם ג'יימס וסיריוס עשו תחרות מי מתקרב לערבה המפליקה החדשה הכי קרוב בלי לחטוף ממנה מכות.

אחרי כמה חודשים המשחק הזה הפך להיות פופולרי בקרב תלמידי בית-הספר עד שכחודש לפני סוף השנה דייוי גאדג'ון נחתך מתחת לעינו ופונה למחרת בבוקר לקדוש מנגו.

שבועיים לפני סוף השנה התקיים גמר הקווידיץ':גריפינדור נגד הפלפאף.
"הקואפל נמצא אצל מייקל סאמרבי מהפלפאף שמתקרב לחישוקים... הוא מתכונן לקלוע ו...
הוא קולע!!!! 10-0 לטובת הפלפאף"
5 דקות אחר כך גריפינדור הובילו 60-20 והמחפש של גריפינדור ראה את הסניץ' ועף אחריו אבל גם איימוס דיגורי,המחפש של הפלפאף,ראה את הסניץ'
הם התחרו זה בזה ו....איימוס דיגורי תפס את הסניץ'.התוצאה בסוף הייתה 170-60 לטובת הפלפאף והם זכו בגביע.
באותו ערב בגריפינדור לא היה ממש שמח.
"אני רוצה להיות המחפש בשנה הבאה"אמר ג'יימס לחבריו.
"רק נקווה שלא יקרה כמו שקרה היום"אמר סיריוס.
"תקשיבו"אמר רמוס "אני צריך ללכת,אמא שלי קצת חולה אבל אני אגיע מחר למבחנים."
"טוב,ביי"אמר ג'יימס.
"לאן אתה חושב שהוא נעלם כל הזמן?"שאל ג'יימס את סיריוס.
"אין לי מושג"אמר סיריוס "אבל הוא בסך הכל הלך לבקר את אמא שלו,למה אתה חשדן?"
"אולי הוא..."אמר ג'יימס.
"מה?"שאל פיטר.
"לא משנה"אמר ג'יימס.

בסוף השנה הפרופסור דמבלדור נעמד כדי להכריז מי תזכה בגביע הבתים.
"במקום הרביעי,"אמר דמבלדור "עם 298 נקודות נמצאת רייבנקלו."
נשמעו מחיקות כפיים חלשות.
"במקום השלישי עם 319 נקודות נמצאת סלית'רין."
נשמעו מחיאות כפיים קצת יותר חזקות.
"במקום השני עם 361 נקודות נמצאת הפלפאף וגריפינדור זוכה בגביע הבתים עם 493 נקודות."
ההמולה בשולחן גריפינדור הייתה ענקית.

למחרת ג'יימס נפרד מחבריו אחרי הנסיעה ברכבת האקספרס.
ג'יימס צעד עם הוריו למפתח המעבר,שהיה בקבוק ריק,שחיכה להם בשדה קרוב.

הפרק הקודם		הפרק הבא