היום שאחרי

רגע אחרי שנגמר הקרב על הוגוורטס, רגע לפני שהסיפור שלהם מסתיים, תוהים הארי , הרמיני ורון מה יהיה ביום שאחרי.

כותב: מקגונוגלית
הגולש כתב 3 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 187

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פלאפי - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 16.10.2020 - עודכן: --

המלץ!

ID : 11626

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

אחרי שהכל נגמר, פשוט היה שקט.

ואחרי כל הרעש, והבלגן, והצרחות והדמעות שאותם הם שמעו למשך כל הרבה זמן, השקט הזה היה בולט למדי ונשמע חזק יותר מהרעש שנשמע לפניו.

בשקט הזה, על הצוק שעליו בנויה טירת הווגוורטס, עמדו הארי, רון והרמיוני והביטו אל הנוף שנפרש עד האופק.

"אז מה יהיה עכשיו?" שאל הארי, "עכשיו?" ענה רון וחיפש איזה משהו ללעוס, "אני כמעט בטוח שעכשיו זה הזמן של כתוביות הסיום, למרות שאף פעם אי אפשר להיות בטוח בזה. כלומר.. אלא אם כן אתה הרמיוני.."

"בהחלט הזמן של כתוביות הסיום" אמרה הרמיוני ונעצה מבט נוזף ברון, "אבל אני לא בטוחה שלזה הארי התכוון. נכון הארי?"

הארי שתק למשך דקה ארוכה, התיישב על הקרקע וסידר את משקפיו. "נכון. אני פשוט.. חושב.. כל כך הרבה זמן אני עסוק במשהו אחד.. בתעלומה הזאת.. בנבואה, בוולדמרט, בצלקת, בשרביט.. ועכשיו, זהו, זה הסוף, הכל נגמר. אין וולדמורט, אין שרביט, סיימנו את השנה השביעית. מה נעשה עכשיו? לאן הולכים מכאן?"

"בשלב ראשון למצוא משהו לאכול" הציע רון "אחרת זה באמת יהיה הסוף שלנו"

המבטים של הארי והרמיוני הבהירו לו שאולי כדאי שימעט בדיבור על מזון בשלב זה.

"הארי" אמרה הרמיוני והתיישבה לידו "אני מבינה אותך.. ואני בטוחה שאיפשהוא עמוק עמוק עמוק בלבו – גם רון מבין אותך" רון הנהן. "למשך תקופה ארוכה כל כך, היינו כמו גיבורים של איזה סרט, כל יום שלנו היה הרפתקה, היינו כל כך חשובים, כולם רצו לראות אותנו. ועכשיו, מה עכשיו? מה יהיה אחרי הכתוביות? מה יקרה ביום שאחרי? הרי ישמעו עלינו שוב רק בעוד 19 שנה, ומה יהיה עד אז?"

"בדיוק" אמר הארי.

"הארי פוטר והרמיוני גר'יינג'ר" אמר רון והתיישב לצידם "אתם לגמרי יצאתם מדעתכם? אתם חושבים שוולדמורט ושרביט הבכור הם כל הצרות שבעולם? אל תדאגו, בשבילנו זאת רק ההתחלה. אנחנו נצא להרפתקאות ונחווה חוייות, נלמד ונלמד, נכיר אנשים ומקומות חדשים. באמת אל תדאגו, אני מבטיח לכם שלא יהיה לנו משעמם. וברגע שנמצא איזה משהו לאכול, גם יוסר מעלינו כל איום קיומי לשעות הקרובות לפחות"

הארי והרמיוני הביטו ברון, הרמיוני כרכה את ידה סביב כתפו, והארי אגרף אותו קלות בכתפו השניה. הארי חייך. "רון וויזלי. מה היינו עושים בלעדיך?"

"אני באמת תוהה" אמר רון

"יאללה חברים" אמרה הרמיוני. דקה לכתוביות הסיום של הסרט. בואו נמצא משהו לאכול, כדי שיהיה לנו כח להרפתקאות הבאות.

סוף