ראיונות אם דמיות מפרסי ג'קסון * מתורגם*

אז ריק ריירדן כתב שלושה סיפורים קצרים והעלתי את כולם ואפשר לראות אותם בתוך הסיפורים יש כמה ראיונות אם אנשים במחנה אז העלתי את זה תהנו!

אוקיי, לא כל יום תמצא את עצמך נאבק במפלצת אוכלת סופגניות, אבל אם יום אחד זה יקרה, אלה הם החבר'ה שכדאי שילחמו לצדך.

נ.ב. הוספתי את קלאריס רק בגלל שהיא נתנה לי כמה שריטות, באמת, אני שונא אותה) :

שם: כירון

מין: קנטאור זכר

גיל: ממש, ממש זקן!

מיקום: מחנה החצויים, לונג איילנד, ניו יורק

עיסוק: מנהל פעילויות במחנה החצויים

על כירון: אבא של כירון הוא לא אחר מאשר הטיטאן המפחיד מכולם, קרונוס!

סוג גוף: כשהוא יושב בכיסא הגלגלים שלו, לא תדע שהוא קנטאור. מהמותן למעלה הוא נראה כמו גבר רגיל בגיל העמידה: שיער חום מתולתל, זקן מחורבן, אבל מן המותניים למטה הוא סוס לבן!

שם: אנבת' צייס

מין: נקבה

גיל: 13 וחצי (וכנראה הרבה יותר בוגרת ממני)

מיקום: סן פרנסיסקו

ציטוט: תמיד, אבל תמיד יש תוכנית.

על אנבת': היו לה חיים קשים. היא ברחה מהבית כשהיתה בת שבע בגלל האמא החורגת שלה, ואז היא הסתובבה עם לוק ותאליה זמן מה לפני שהגיעה למחנה.

סטטוס: למה כולם חושבים שאנבת ואני זוג? היא רק ידידה שלי, ברצינות!

גוף: 179 ס"מ, אתלטי למדי, אני מניח, שיער בלונדיני, עיניים אפורות.

שם : גרובר אנדרווד

מין: סאטיר זכר

גיל: 26 (אבל סאטירים מתבגרים בקצב איטי מבני אדם, אז הוא באמת 13)

מיקום: מחנה החצויים, לונג איילנד, ניו יורק

ציטוט: תן לצוף, לא לזיהום!

התכונה הטובה ביותר: לעולם לא תהיה לך בעיה עם מחזור כאשר גרובר לידך. הוא יאכל את כל פחיות האלומיניום שלך!

סוג גוף: מכוספס למדי. יש לו רגליים מפושקות ופרסות. החצי העליון שלו הוא ... אממ, מאוד צהבהב. כן מאוד…

על הדמות: הוא סאטיר: חצי איש, חצי עז. בסוף הוא קיבל את רשיון המחפש שלו כדי למצוא את האל פאן האבוד, אבל הוא כל הזמן מפשל! נו טוב, לפחות הקיקלופ לא אכל אותו.

שם: טייסון

מין: קיקלופ זכר (אבל אל תדאגו, הוא קיקלופ טוב)

גיל: 14

מיקום: הארמון של פוסידון, איפשהו בקרקעית הים

סוג גוף: ענק, מגושם, וכן נכון, יש לו רק עין אחת.

על טייסון: גם הוא מחוספס למדי. כילד של רוח טבע ואל (כן, אבא שלי, פוסידון), הוא היה צריך לגדול ברחובות, עד שמצאתי אותו.

שם: קלאריס

מין: נקבה

גיל: אני פוחד לשאול.

ציטוט: היי,פירסי (הידוע גם כפרסי)תתכונן להיות כתוש!

מיקום: מחנה החצויים, לונג איילנד, ניו יורק

סוג גוף: גדול ומכוער ומחריד למראה. על קלאריס: אני הולך לספר לך עכשיו סיפור ארוך עליה. כל מה שאתה צריך לדעת על קלאריס הוא שאביה הוא ארס. מי הוא? אל המלחמה!

ראיון עם :

פרסי ג'קסון, בן פוסידון

מה החלק הכי אהוב עליך בקיצים במחנה החצויים?

פרסי: לראות את החברים שלי, בוודאות. זה כל כך מגניב לחזור למחנה אחרי שנה בבית הספר. זה כמו לחזור הביתה. ביום הראשון של הקיץ, שאני אלך אל הביתנים  קונור וטראוויס יגנבו דברים מחנות המחנה, ו אנבת' תתווכח עם סילנה שמנסה לעשות לה מהפך במראה, וקלאריס עדיין תתקע את ראשי הילדים החדשים לתוך השירותים. זה נחמד שכמה דברים לא משתנים.           עברת בלא מעט בתי ספר שונים. מה החלק הכי קשה בלהיות הילד החדש?

פרסי: לבנות את המוניטין שלך. אני מתכוון שכולם רוצים להתאים אותך למה שהם רוצים, נכון? או שתהיה חנון או ג'וק או מה שלא יהיה,ואתה חייב להבהיר מיד שאתה לא מישהו שהם יכולים לבחור, אבל גם אתה לא יכול לצאת אדיוט בגלל זה. אני כנראה לא האדם הטוב ביותר לתת עצות לגבי זה, כי אני לא יכול לעבור את השנה בלי לקבל בעיטה החוצה או לפוצץ משהו.

אם היית צריך להחליף את אנקלוסמוס עבור פריט קסם אחר, איזה פריט היית בוחר?

פרסי: קשה לבחור, כי באמת התרגלתי ל אנקלוסמוס. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי החרב הזאת. אני מניח שזה יהיה מגניב שיהיה לי שריון שנמס לתוך הבגדים הרגילים שלי.ללבוש שריון זה כואב, זה כבד, זה חם, וזה לא בדיוק הצהרה אופנתית, אתה יודע? אז הבגדים שהתחברו לשריון יהיו שימושיים באמת. אם כי עדיין לא בטוח שאני אסכים להחליף החרב שלי תמורת השריון הזה.

היו לך הרבה רגעים מפחידים, אבל מה היה הרגע הכי מפחיד שלך?

פרסי: אני חייב להגיד שהקרב הראשון שלי עם המינוטאור במעלה הגבעה היה הכי מפחיד כי לא ידעתי מה מתרחש. אני אפילו לא ידעתי שאני חצוי בשלב זה.חשבתי שאיבדתי את אמא שלי לנצח, ואני הייתי תקוע על גבעה בסופת רעמים ונלחמתי בבחור השור הענקי הזה בזמן שגרובר שכב בחוץ בוכה וצעק: "אוכל!" זה היה מפחיד, בנאדם.

יש לך עצה לילדים שחושדים שהם עשויים להיות חצויים?

פרסי: תתפלל שאתה טועה. ברצינות, זה אולי נשמע כיף לקרוא על זה, אבל זה חדשות רעות. אם אתה חושב שאתה חצוי אתה צריך למצוא סאטיר מהר. אתה יכול בדרך כלל לזהות אותם בכל בית ספר. הם צוחקים מוזר והם אוכלים כל דבר. הם עלולים ללכת בהליכה מצחיקה מפני שהם מנסים להסתיר את הפרסות  ברגליים מזויפות. מצא את סאטיר הבית ספר שלך וקבל את עזרתו. אתה צריך לעשות את זה מיד. אבל שוב, אתה לא רוצה להיות חצוי. אל תנסו את זה בבית.ראיון עם :

קלאריס לה רו, בת ארס

עם מי את הכי רוצה לריב במחנה החצויים?

קלאריס: מי שנוגע בפנים שלי, מפסיד. הו, אתה מתכוון במיוחד? יש כל כך הרבה אפשרויות. נראה לי שאבחר את הבחור החדש הזה מביתן אפולו, מייקל יו. אני אשמח לשבור את הקשת מעל לראשו. הוא חושב שאפולו הרבה יותר טוב מארס רק מפני שהם יכולים להשתמש בנשק עלוב ולעמוד רחוק מן הקרב כמו פחדנים. תן לי חנית ומגן ויום אחד, אני אקיים את המילים שלי, ואני אכתוש את מייקל יו ואת כל ביתן החנוני שלו.

חוץ מאביך, מי לדעתך הוא האל או האלה הטובים ביותר במועצה האולימפית?

קלאריס: ובכן, אף אחד לא מתקרב ארס, אבל אני מניחה שלורד זאוס, הוא די אמיץ. אני מתכוונת מתי שהוא לקח את טייפון ונלחם בקרונוס. כמובן, זה קל להיות אמיץ כאשר יש לך ארסנל של ברגים סופר חזקים. הוא לא מתקרב לארס.

האם אי פעם נקמת על פרסי בגלל שספגת מי שירותים?

קלאריס:  הו, הפרחח הקטן התרברב שוב, נכון? אל תאמינו לו. הוא הגזים בכל העניין הזה. תאמין לי, הנקמה תבוא. ובאחד הימים הוא יצטער.על זה למה אני מחכה אתה שואל?רק אסטרטגיה. מחכה לי זמן ומחכה לרגע הנכון להכות. אני לא פוחדת, בסדר? כל אחד אומר אחרת, אני אחזיר לא את מה שהוא בישל לעצמו.

טראוויס וקונור שוד בני הרמס

מהי המתיחה הטובה ביותר שאי פעם עשיתם על חניך אחר?

קונור: מנגו הזהב!טראוויס: הו, אחי, זה היה מדהים.קונור: אז בכל מקרה, לקחנו תרסיס מנגו צבוע זהב, נכון? וכתבנו עליו: 'בשביל הבת הכי שווה '  ושמנו אותו בביתן אפרודיטה בזמן שהם היו באימון חץ וקשת. כשהם חזרו הם התחילו להילחם על זה, מנסות להבין מי מהן הייתה השווה ביותר. זה היה כל כך מצחיק.טראוויס: נעלי עקב התעופפו  מהחלונות. בנות אפרודיטה קרעו זה את בגדיו של זה והשליכו שפתון ותכשיטים. זה היה כמו עדר אלים של ברביות פראיות.קונור: לאחר מכן הם הבינו שמתחנו אותם אז הם קיללו אותנו.טראוויס: זה לא היה מגניב. הם קיללו אותי שיהיה לי איפור קבוע. נראיתי כמו ליצן במשך חודש.קונור: כן. והם שמו עלי קללה, שלא משנה מה לבשתי, הבגדים שלי היו או גדולים מדי או קטנים מדי והרגשתי כמו חנון.טראוויס: אתה תמיד חנון.

מי הייתם רוצים שיהיה בצוות שלכם בתפוס ת'דגל?

טראוויס: את אחי, כי אני צריך לפקוח עליו עין.קונור: אחי, כי אני לא בוטח בו. אבל חוץ ממנו? כנראה ביתן ארס.טראוויס: כן. הם חזקים וקלים לתמרון. השילוב המושלם.

מהו החלק הטוב ביותר בלהיות בביתן הרמס?

קונור: אתה אף פעם לא בודד. אני מתכוון ברצינות, ילדים חדשים תמיד באים. אז תמיד יש לך עם מי לדבר.טראוויס: או למתוח.קונור: או לכייס. ובקיצור אנו משפחה אחת גדולה ומאושרת.

ראיון עם: אנבת' צייס , בת אתנה

אם את היית יכולה לעצב מבנה חדש למחנה החצויים מה זה יהיה?

אנבת': אני שמחה ששאלת. אנחנו זקוקים ברצינות למקדש. הנה אנחנו, ילדי האלים היוונים, ואין לנו אפילו מקדש אחד לרפואה. הייתי שמה אותו על הגבעה מדרום, והייתי מעצבת את זה כך שכל בוקר כשהשמש תזרח היא תאיר סמל של אל אחר: יום אחד עיט, הבא ינשוף. למקדש יהיו פסלים לכל האלים, כמובן, ומזבחים לקורבנות. הייתי מעצבת את זה עם אקוסטיקה מושלמת, כמו קרנגי הול( אולם קונצרטים מפורסם), ויהיה לנו קונצרטים עם לירות חלילי פאן ועוד. אני יכולה להמשיך כך עוד ועוד, אבל אתה בטח מבין את הרעיון. כירון אומר שנצטרך למכור איזה ארבעה מיליון משאיות של תותים כדי לשלם עבור פרויקט כזה, אבל אני חושבת שזה יהיה שווה את זה.

מלבד אמא שלך, מי את חושבת שהוא האל החכם ביותר או האלה במועצה האולימפית?

אנבת': וואו, תן לי לחשוב ... אממ. זה מסובך, האולימפיים אינם ידועים בדיוק בחוכמה, ואני אומרת את זה בעדינות. זאוס הוא חכם בדרכו שלו. כלומר, הוא שמר על המשפחה במשך ארבעת אלפים שנה, וזה לא קל. הרמס הוא חכם. הוא אפילו הטעה את אפולו פעם אחת על ידי גניבת הבקר שלו, ואפולו הוא לא אידיוט. תמיד הערצתי גם את ארטמיס. היא אינה מתפשרת על הדברים שהיא מאמינה בהם. היא פשוט עושה את שלה ולא מבלה הרבה זמן להתווכח עם האלים האחרים במועצה. היא מבלה יותר זמן בעולם התמותה מאשר רוב האלים, יותר מדי, וכך היא מבינה מה קורה. אבל היא לא מבינה בנים. אני מניחה שאף אחד לא מושלם.

מכל החברים החצויים שלך את מי מהם היית רוצה שיעמוד לצדך בקרב?

אנבת': הו ברור שפרסי. אין לו מתחרה בעניין הזה. כלומר ברור שהוא יכול להיות מעצבן, אבל אני תמיד יכולה לסמוך עליו. הוא אמיץ והוא לוחם טוב. בדרך כלל, כל עוד אני אומרת לו מה לעשות.

ידוע שאת קוראת לפרסי "מוח אצה" מעת לעת, מדוע את קוראת לו כך?

אנבת ': טוב, אני לא קוראת לו כי בגלל שהוא מבריק, נכון? כלומר, הוא לא מטומטם. הוא בעצם די חכם, אבל הוא מתנהג כל כך מטומטם לפעמים. אני תוהה אם הוא עושה את זה רק כדי להרגיז אותי. יש לו גם הרבה תכונות טובות. הוא אמיץ. יש לו חוש הומור. הוא נראה טוב, אבל אל תעז להגיד לו שאמרתי את זה.

איפה הייתי? אה כן, יש לו הרבה תכונות טובות, אבל הוא כל כך ... אטום. זאת המילה. כלומר, הוא לא רואה דברים ברורים באמת, כמו איך שאנשים מרגישים, אפילו כשאתה נותן לו רמזים והוא מדבר בבוטות. מה? לא, אני לא מדברת על מישהו או משהו מיוחד! אני רק אומרת משהו כללי. למה כולם תמיד חושבים ... לא משנה, שכח

מזה.ראיון עם גרובר אנדרווד סָאטִיר

איזה שיר אתה הכי אוהב לנגן בחליל פאן שלך?

גרובר: אה, אממ - טוב, זה קצת מביך. סנאי אחד ביקש ממני לנגן לו את 'מסכת אהבה'. ובכן ... למדתי את זה ואני חייב להודות שאני נהנה לנגן את זה. בכנות, אני לא מנגן את זה רק עבור  הסנאי, זה סיפור אהבה מתוק מאוד. אני מהופנט בכל פעם שאני מנגן את זה. כך גם פרסי, אבל אני חושב שבגלל זה הוא צוחק עלי.

את מי היית מעדיף לפגוש בסמטה חשוכה - קיקלופ או את מר ד' כועס?

גרובד: אההה... מה השאלה פה בכלל? אני ... אני ... אני ... אני מעדיף לפגוש את מר ד, כמובן, כי הוא כל כך ... אה, נחמד. כן, ואה... נדיב! נדיב לנו הסאטירים. כולנו אוהבים אותו. ואני לא רק אומר את זה כי הוא תמיד מקשיב והוא היה מכה אותי לגזרים אם הייתי אומר משהו אחר.

מהו לדעתך, מהו המקום היפה ביותר בטבע בכל אמריקה?

גרובר: יש מלא פינות חמד מדהימות, אבל אני אוהב את האגם השקט בצפון מדינת ניו יורק. יפה שם מאוד, במיוחד ביום חורף! והדראידות שיש שם למעלה - וואו! אה ,רגע, חכה, אתה יכול למחוק את החלק הזה? דפנה תהרוג אותי.

האם פחיות אלומיניום זה באמת טעים?

גרובר: הסבתא הזקנה שלי הייתה אומרת, 'שתי פחיות ביום שומרות על המפלצות'. הרבה מינרלים, הרבה מילוי והמרקם נפלא. באמת, מה אתה לא אוהב את זה? טוב, אני לא יכול לעזור אם השיניים האנושיות לא בנויות לסעודה כבדה.

		הפרק הבא