פרסי ג'קסון וגנב הקלשון

פרסי התעורר, והוא ידע, שיהיה לו יום לא טוב, אפילו לא טוב בכלל. זה התחיל מזה שהוא התחיל את היום[או יותר נכון, גרובר העיר אותו] הוא התלבש, ויצא לאוטובוס. כמו תמיד, מר ב רונר בירך אותו ב"בוקר טוב" ו"מה שלומך?" פרסי ענה לו" הכול בסדר" הוא שקל לספר לו על תחושות הבטן שלו, אבל החליט לשמור את זה. ננסי בובופיט המגעילה[ פרסי וגרובר פשוט שנאו אותה] זרקה על גרובר כריך. גרובר התחיל לבכות כמו תמיד. פרסי רצה להתעמת עם ננסי. מי היא בכלל? אבל החליט שלא, אחרי שנזכר במה שאמר לו המנהל."עוד טעות אחת, ואני זורק אותך לאלתר, שמעת?" פרסי היה פשוט מסתבך בהרבה דברים. שהם הגיעו למוזאון, פרסי החל לאכול, וגרובר התחיל לכרסם את הסנדוויץ' שלו בחוסר רצון. גברת דודס אמרה לפרסי" פרסי, אני צריכה לדבר איתך שנייה. בפרטיות." פרסי נגרר אחרי גברת דודס. הוא מיצמץ, והיא הייתה במעלה המדרגות. הוא רץ אחריה. גברת דודס הייתה באיזה חדר פשוט. פרסי מיצמץ עוד פעם, אבל הפעם היא הייתה למעלה. פרסי אמר" גברת דודס?" והוא שמע לחשוש. היא לחששה"באמת חשבת שתוכל להסתיר את זה מאיתנו, פרסאוס ג'קסון?" פרסי הביט בה בבילבול" את מה, גברת דודס, אני לא מבין..." גברת דודס שלפה כנפיים ו- רגע, כנפיים?!

פרסי צעק והתחיל לרוץ בכיוון ההפוך. אבל היא כמעט תפסה אותו. מר ברונר הופיע משום מקום ואמר לו"פרסי, תפוס!" פרסי תפס בעט, אבל שמיצמץ, היא לא הייתה עט, היא הייתה חרב, מבריקה ויפה. גברת דודס הסתערה לכיוון פרסי ופרסי הרים את החרב לכיוונה והיא התפוררה לאבק. פרסי אמר"מר ברונר?" אבל מר ברונר לא היה שם. פרסי חזר, רועד כולו, חזרה לאולם. הוא הלך לגרובר[שגם היה שם] ואמר" אתה ראית את גברת דודס, היא הפכה ליצורה מכוערת עם- עם כנפיים."

גרובר אמר לו"פרסי, מי זו גברת דודס? למיטב זכרוני אין לנו מורה כזאת." פרסי אמר"כן, בטח. זה איזה מתיחה או משהו?" ועזב. הוא הלך למר ברונר, בציפייה לתשובות. "מר ברונר?" פרסי אמר. מר ברונר ענה לו"כן, נערי?" פרסי אמר לו" ראית במקרה את גברת דודס?" מר ברונר עטה הבעה מבולבלת." למיטב זכרוני,[כולם עם המיטב זכרוני. חשב פרסי] אין לנו מורה בשם גברת דודס, פרסי. אתה בסדר?" פרסי ענה שכן והלך. הוא אל עוד כמה ילדים מהפניימיה. וכולם אמרו לו" אין מורה בשם גברת דודס, פריק." פרסי הלך בחזרה לגרובר."מה השעה?" הוא שאל גרובר ענה"השעה לצאת מהמוזאון." פרסי חשב" סוף סוף" אבל הייתה לא הרגשה שגרובר מסתיר משהו. הוא הלך לאוטובוס. בגלל שזה היה היום האחרון, אז כולם הלכו לבתים מהאוטובוס. שגרובר ירד וסימן לפרסי לרדת, פרסי ירד. גרובר נשם עמוק ואמר" אל תדבר על זה עם אף אחד, אבל יש לי משהו לספר לך." פרסי ישר שאל" נכון שיש את גברת דודס?" גרובר רטן ואמר" נכון, אבל אל תדבר עלייה, בכלל אל תדבר על משהו מזה שאני עומד לספר לך, למעט מר ברונר או אמא שלך." פרסי נשם נשימה עמוקה ואר" קדימה, תתחיל." גרובר אמר בשקט בשקט" פרסי, אתה לא בן אדם רגיל, אתה- אתה לא בן תמותה. יותר מזה אני לא יכול לגלות. אבל שתדע, שכל הדברים המוזרים שאתה רואה, הם אמייתים, תתקשר אליי שאתה רואה דבר כזה." פרסי הנהן והלך לדירה של אמא שלו, שבדר כלל נקראת" עיר הגייב." שהוא נכנס ישר גייב אמר לו" כסף להימורים." הדירה כל כך הסריחה שבמקום דירה היה אפשר לקרוא לזה דיר. שגייב לקח את הכסף פרסי אמר" מקווה שתפסיד" גייב צווח" התעודה שלך הגיעה, גאון הדור! במקומך לא הייתי מרים ת'אף!" פרסי הלך לחדרו, ששימש כחדרו של גייב באותה מידה שפרסי בפניימיה. ואז הוא דמע קול עקבים, ואימו נכנסה לחדר. וכל דאגותיו התפזרו ברוח.

היי חברים! תכתבו מה חשבתם.

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא