בגללך

מכתבים מסוורס סניפ לג'יימס פוטר, מכטבים שלעולם לא נשלחו.

שנים שאני אחז בשנאה כלפיך.

ואם חושבים על זה, זה מוצדק.

אתה שברת את כל מה שהייתי.

זה לא שהיה לי המון, לא הייתי כלום.

אבל גם את שאריות הכלום הזה ניפצת.

למה עשית את זה? היה לך הכל:

חברים,משפחה אוהבת, כשרונות, אהדה.

ואני הייתי הילד המוזר מקצה הכתה.

מה עשיתי לך?

קוסם מרושע, אפל. קראתם לי,

כששמעת  במה מתעסק אני,

קיבלת תרוץ לנשמתך מדוע אתה מתעלל בי.

אמרת שאתה רק רוצה להזהיר אותי,

רוצה להראות לי שעם ג'יימס פוטר לא מתעסקים

אבל אני נשבע לך,

אם לא היית משנה אותי  לילד המוזר מקצה הכתה

אם היית מניח לי למצוא חברים,משמעות

לא הייתי מרגיש כל כך דחוי

לא הייתי עובר  לצד האפל

 התעללת בי כשהשתעממת

לא עשיתי לך כלום,

אבל בגללך, בגללך הרגשתי דחוק לקיר.

מושפל לפני כולם.

לא יכולתי לסבול את המחשבה שרק בגלל עזרתה ניצלתי,

 כל הכאב והכעס יצאו אליה באותה מילה

אני מתחרט שקראתי לה במילה הזאת.

אולי הייתי צריך לשלוט בעצמי עוד קצת,

אבל הילד המוזר מקצה הכתה לא יכול לכלוא את הכל בפנים.

בגלל שצחקו עלי, בגלל שהרגשתי דחוק לפינה.

איבדתי את האדם הכי קרוב עלי,

את לילי, האדם היחיד שהסב לי חברה.

בגללך איבדתי את מי שלימדה אותי מהי אהבה.

אני מרגיש דחף מכל צד,

אחד משכנע אותי לתת לך למות, ללמד אותך לקח.

אבל הצד השני, הצד שהצליח לגבור על הצד הרע שבי.

צד זה משכנע אותי להיות טוב, בשביל לילי, בשביל שאשאר אני.

לא אהפוך לגוש גדול של רוע.

אני שונא אותך,אני, הילד המוזר מקצה הכיתה.

אבל יש בידי את הכוח לסיים את חייך.

אני מכיר את עצמי, ויודע איזה צד ינצח.

יודע שבסוף אנסה להציל את חיי משפחתך.

אבל השנאה רק הולכת וגוברת.

אני לא מאמין שאני עושה את זה בשבילך!

אני רואה את הילד. הילד שלך.

אני לא יכול לעצור את עצמי מלשנוא אותו.

אני אתעלל בו, כתגובה לנשמתי הפצועה.

כל מה שאתה וחבריך גרמתם לי, זה לא נראה.

אבל הנפש שלי פצועה וקרועה. קרעים שלעולם לא יאחו בחזרה

אני מנסה למצוא נקודות מלילי בילד זה.

אבל מול עיני אני רואה רק אותך,

עם חיוך אכזר קורץ לחבריך. רוצח זה מה שאתה.

 כדי להראות לילד המוזר מקצה הכתה שבי, שאני לעולם לא אפגע שוב,

אני מתעלל בו, מראה לעצמי שלא עוד סבל ממך.

אבל נפשי כבר קרועה, היא עולם לא תאחה בחזרה.

אנחנו קרבים לסוף,לסופה של מלחמה.

אני יודע שהבן של לילי ינצח אותו.

יש בו משהו שמעולם לא היה בך,

הוא לא חושב שכל העולם מגיע לו,כמו שאתה חשבת.

יש לו לב,מה שמעולם לא היה בך.

 מרגיש שסופי קרוב.

אני מצטער על כל אותם שנים, שנים שנתתי לך לנצח.

אתה מת.  הייתי צריך להפסיק להאשים אותך.

נתתי לך לנצח בזה שלא קמתי, הפילו אותי הדחיקו אותי.

הייתי צריך לקום מהכאב. להיות דומה לבן שלך.

אבל שקעתי במרירות ושנאה, אני מצטער על חיים שבוזבזו.

בזבזתי אותם על שנאה כלפי אדם שכבר שנים אינו נמצא כאן.

אולי צדקתי,אולי אתה. אבל נתתי למרירות ולשנאה להטביע אותי.

הקשבתי לזעקתו של הילד המוזר מקצה הכתה.

עכשיו זה מאוחר מדי,אין דרך חזרה.