ויתור זכויות לדייוויד קריין, מרתה קאופמן וג'יי קיי רולינג.
פיבי, ג'ואי, רייצ'ל, מוניקה, צ'נדלר ורוס ישבו על הספה בסנטרל פארק שחבורה משונה נכנסה דרך הדלת-
שלושה ילדים בערך בני 17, בעצם שני בנים ובת. לבת היה שיער נפוח ושיניים קצת בולטות, לאחד הבנים היה שיער כתום והוא היה רזה וגבוה, ולילד האחרון היו משקפיים ושיער שחור.
הם נכנסו לבית הקפה, והתיישבו בשולחן המרוחק והפינתי ביותר.
חבורת הילדים משכה מייד את תשומת ליבה של פיבי, בעיקר בגלל הגלימות המשונות שלבשו.
היא ניגשה אליהם ובלי היסוס שאלה היכן קנו את הבגדים שלהם.
"בחנות של מדאם מלקין..." הילד הג'ינג'י התחיל להגיד, אבל חבריו בעטו בו מתחת לשולחן והוא עיווה את פרצופו בכאב.
"אנחנו לא זוכרים. באחת מחנויות הבגדים שבהמשך הרחוב לדעתי." הילדה השיבה בנימוס.
פיבי חזרה למקומה בזהירות.
הייתה לה תחושה לא כל כך טובה לגבי הילדים האלה.
בעיקר מפני שלא היו חנויות בגדים בהמשך הרחוב...
"פיבי? הכל בסדר?" שאל אותה צ'נדלר.
"כן, כן..." פיבי אמרה, אבל הילדים בדיוק יצאו מבית הקפה, ופיבי החליטה לעקוב אחריהם.
"מוניקה! ג'ואי! רייצ'ל! רוס! צ'נדלר!" פיבי לחשה לחבריה וסיפרה להם על שיחתה המוזרה עם הילדים.
ג'ואי הסכים לבוא איתה מיד, בעיקר בגלל שכמו תמיד, לא היה לו ממש מה לעשות.
מוניקה גם התעניינה במעקב אחריהם, וצ'נדלר כמובן עשה מה שהיא עשתה.
כך יצאו כל החברים והלכו אחרי הארי, רון והרמיוני.
הקוסמים פנו ברחוב צדדי, והחברים המשיכו לעקוב אחריהם.
הרמיוני הסתכלה ימינה ושמאלה כדי לוודא שלא רואים אותם, ולא ראתה את מי שמאחורי הקיר.
"הקלימניסה!" היא אמרה ונופפה בשרביט שלה.
חור כחול נפתח לפתע באוויר- השער לעולם הקוסמים.
פיותיהם של החברים נפערו כשחזו במעשה הקסם, וברגע שהארי, רון והרמיוני נכנסו דרך הפתח, רצה פיבי ונכנסה אחריהם.
"פיבי!" צעקה רייצ'ל. "חכיי!" רייצ'ל רצה אחרי פיבי, ואחריה מוניקה, ג'ואי, צ'נדלר ורוס.
החברים הגיעו לעולם הקוסמים.
בבקשה תגיבו, ואם אהבתם תירשמו לעדכונים:)
|