מאהוטוקורו

מיצ׳יקו התעוררה וקפצה מהמיטה בזריזות. היא רצה למטבח.

״אימא! היום הולכים לקניות לשימפטריום?״ שאלה במהירות

״כן״ חייכה אמה של מיצ׳יקו. ״מתרגשת?״

״מאוד!״ צהלה בעליצות הילדה. ״מתי?״

בית הספר שימפטריות היה אמור להיות בית הספר החדש שלה בעוד חודש, כשייגמר החופש הגדול.

״נלך היום אחר הצהריים״ השיבה האם.

הילדונת בת השבע קפצה, ״תודה אמא!״ היא חיבקה אותה.

וווווווווו

״מה זה???״ צרחה מיצ׳יקו

״מיצ׳יקו״ נזפה אמה, ״היי בשקט. זהו בסך הכל ינשוף״

מיצ׳יקו הזדרזה לצאת כדי לראות את הינשוף. אבל הוא היה זריז יותר.

אחרי שניגבה מפניה את הנוצות, מיצ׳יקו צחקה והביטה בינשוף ששכב לרגליה.

״חמוד!״ צחקה ורכנה ללטף אותו.

״יש לו משהו ביד״ ציינה אמה

״אמא!״ גערה מיצ׳יקו, ״לינשופים אין ידיים!״

האם פרצה בצחוק ״יש לו משהו ברגל״

מיצ׳יקו בחנה את רגלו, ואכן שכב שם מכתב מגולגל.

מיצ׳יקו פתחה אותו וקראה בקול-

親愛なる君へ、

たくさんのお問い合わせをいただき、アホトコロマジックアンドマジックスクールにご登録いただきましたことをお知らせいたします。

機器リストをお読みいただき、9月1日に到着しました。

喜びが保証されます!

機器はで購入できます。״

מיצ׳יקו הורידה את עיניה מהדף והביטה באמה כשעל פניה חיוך ענק. ״אני קוסמת!״

אמה צחקה ״מאהוטוקורו? את באמת חושבת שזה אמיתי?״

״אהה… לא יודעת״

״זה אמיתי״

״מה זהה???״ צווחה מיצ׳יקו בפעם השנייה. בקול נפץ הופיע באוויר אדם זקן, מדדה על מקל.

עכשיו גם האם צרחה.

הזקן המתין שיפסיקו, ואז כחכח בגרונו בחשיבות-

״מוגלגית וקוסמת יקרות. ברוכות הבאות לעולם הקסם. אני הוא קורק, אחד משלושת מנהלי בית הספר. מאהוטוקורו הוא בית ספר גדול עם הסטוריה מסובכת וכל אחד רוצה להגיע אליו. אני אקח את הילדה לסיבוב קניות היום אחר הצהריים וב1 בספטמבר מיצ׳יקו תגיע לבית הספר על גב יסעור סערה ענקי! בית הספר יימשך עשר שנים, בזמן שכשתגיע לגיל 11 מיצ׳יקו תאלץ לחיות בתנאי פנימיה. לאחר מכן, תוכל לבחור אם לחיות עם המוגלגים או עם ידידינו הקוסמים״

הוא השתחווה. מיצ׳יקו ואמה החליפו מבטים מבולבלים.

״יסעור סערה…? מוגלגים? קוסמים…?״ מלמלה מיצ׳יקו בבלבול.

״שבו״ הפרופסור קורק קד קידה, ״אסביר מייד הכל״