מיומנה של עיתונאית מתחילה

יומני היקר שלום!

"שוב יום מפרך, חמודה?" שאלה אותי אמא כשצנחתי בעייפות על הספה. "אל תשאלי" עניתי לה, "סקיטר הזו זוועתית!"
היה זה היום התשיעי שלי במערכת "הנביא היומי". ביום ההוא הגעתי למסקנה שרוב עמיתיי לעבודה מגיעים אליה ביום הראשון:
אני - שונאת - את - ריטה - סקיטר!!!!
אבל אני ממש אוהבת את העבודה שלי!
עוד כשהייתי בהוגוורטס כולם אמרו שאני כותבת מוצלחת. כולם רצו להעתיק ממני את החיבורים המושקעים, אבל אף פעם לא הסכמתי (רייבנקלו וחנונית כבר אמרתי?).
כשסיימתי את השנה השביעית שלי ישר הציעו לי משרה ב"נביא היומי".

שמחתי כל כך! אהבתי את רוב הכתבות שהתפרסמו שם. בדגש על רוב.
שנאתי את הכתבה על פוטר. שנאתי את הכתבה על דמבלדור. שנאתי את הכתבה על האגריד.
ועכשיו- שנאה חדשה: ריטה סקיטר. האחראית לשנאות האחרות שלי.

איזו בוסית מעצבנת אישה יכולה להיות!!
והנה דוגמא - טעימה מסדר היום של הבוסית הידועה לשמצה ריטה סקיטר:
8:00 בבוקר- הגעה לעבודה וצרחות על המזכירה על כך שאין שדכן ירוק זרחני אלא שדכן ירוק בקבוק.
8:30 בבוקר- קבלת שר הקסמים לביקורת במתיקות חנפנית וחלקלקה.
9:40 בבוקר- ראיון עם עובד חדש ומפוחד.
10:00 בבוקר- הפסקת קפה, וצרחות על גמדון הבית האומלל שהביא בטעות קוראסון תפוחים (ריטה שונאת תפוחים).
10:10 בבוקר- דאגה לפיטורי הגמדון וריאיון עבודה לגמדון ה729 לבינתיים. מעניין כמה הוא יחזיק...
11:00 בבוקר- כתיבת כתבה משמיצה על ספר חדש שיצא והוא:"פשוט מעורר בחילה" לדבריה.
12:00 בבוקר- תיקון טעויות של "עדינות יתר" בכתבה של אחד העובדים.
13:00 בצהריים- ריטה יוצאת למסיבת עיתונאים של שר הקסמים. כל העובדים נושמים לרווחה. שעתיים בלעדיה.
15:00 בצהריים- פיטור גמדון הבית לאלתר, לאחר ששכח לכוון את הטמפרטורה המדויקת של המזגן. נו, דווקא שרד יפה. היה אחד ששרד 8 דקות...
15:40 בצהריים- לאחר הפסקת צהריים קצרה (דווקא עברה בשלום), יציאה לסיור באזקאבאן לרגל סיקור עבודתם של הסוהרסנים. כל המשרד מקווה שלא תחזור.
16:45 בצהריים- ריטה חוזרת. כל המשרד בבאסה :(
17:00 בערב- סיום יום העבודה. דווקא היה יום סביר.

אני אישית מקווה להחזיק יותר מגמדון מספר 729 האומלל. אני אוהבת את העבודה שלי, רק לא את הבוסית.
בתקווה שריטה תתפטר במהרה
אוליביה