נמחק

״נמחק״ אמר הכיתוב בתחילת הפרק

״מה זאת אומרת נמחק?״ תהתה חמה 

״זה אומר שהפאנפיק איננו״ הסביר רו

״אז…״ היססה חמה ״איך קוראים אותו?״

״לא קוראים אותו״ הוא אמר בגלגול עיניים ״הכותב החליט למחוק אותו״

״למה שהכותב יתאכזר כל כך לפאנפיק?״ נבהלה חמה וסלסלה את שיערה בחרדה

״כי נמאס לו לכתוב אותו״ נאנח רו ״אז הוא הפסיק״

״חשבתי. שזה אומר שכתוב שהוא ננטש״ חמה כיווצה את פניה בריכוז

״לא, לא״ רו אמר בעצבנות קלה ״הכותב לא רצה שיראו את מה שהוא כתב״

״למה?״ תהתה חמה

רו טלטל את ראשו בייאוש ״כי הוא חושב אולי שיצא לו לא מוצלח״

״אבל… אבל…״ גמגמה חמה ״אבל…״

״אני לא יודע!״ התרגז רו ״אולי הכותב פשוט מעצבן!״

כן. אני כותב מרושע ממש.

״מה זה היה?!!״ צרחה חמה

״זה היה הכותב של הפאנפיק״ אמר רו, חיוור כולו

אני הרגתי את תומאס ואת כל שאר הדמויות בפאנפיק הזה.

אני לא אהסס למחוק גם אתכם.

״לא!״ צרח רו ״רחמנות, רק לא זה! אני לא רוצה להמחק״

חמה נשמה עמוק ״אני אלחם עד טיפת הדם האחרונה!״ קראה אל מחבר הפאנפיק

אז אני אמחק אותך

״אני לא מפחדת ממך!״ קראה רוחמה

קטע זה נמחק

הנה. מחקתי חצי מהסיפור. עכשיו אני אמחק את כולו.

״לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!״ צרחו צוות רוחמה

מו. הא. הא. הא. הא.

מווה האאאא עעאאא! מו הא הא הא הא הא הא!!!!! הא הא הא הא הא הא הא!!!!!