הצד של מארג'- רגע ההתנפחות

מוותרת על זכויות יוצרים וכל זה

היי אני מארג', והסיפור שלי מתחיל בביקור אצל משפחת דרסלי, משפחה טובה בסך הכל.

הם הזמינו אותי לארוחה, וכמובן שהגבתי בחיוך, זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות...

הגעתי אליהם, כמובן שדאדלי המתוק בא לקבל את פני. אוי איזה ילד חמוד.. מתוק כל כך.

בקיצור בואו נחזור לסיפור. נכנסתי, ואז ראיתי אותו, הילד המופרע והמעצבן הזה,

לא פלא בהתחשב בזה שהוא הבן של לילי וג'יימס פוטר, טפו טפו טפו, משפחה נוראית.

אוי אני פשוט לא מאמינה איך משפחת דרסלי הסכימה לקבל אותו... הם כל כך טובי לב,

הוא צריך להודות להם כל רגע שהוא חי!

התיישבנו סביב השולחן, והתחלנו לדבר על משפחת פוטר, כמובן שלא אמרתי דברים רעים כלל וכלל,

רק את האמת. אחרי הארוחה זרקתי עוד איזה הערה עליהם, כמובן שכולם הסכימו איתה.

לאחר כמה שניות, התחלתי להרגיש עקצוצים בידיים, ואז זה התחיל להתפשט, לאט לאט,

דרך כפות הידיים, למרפקים, ואז לכתף. משם זה התפשט במעלה הצוואר, ותוך כדי גם במורד הבטן.

זה ירד דרך הבטן התחתונה, והגיע לירך. זה ירד דרך השוק, ודיגדג לי בכפות הרגליים. זה עלה לי תוך

כדי במעלה הראש, מתחיל מהסנטר, עולה במעלה האף והשפתיים, ומגיע למוח ולמצח. כשהסתכלתי על הבטן שלי,

ראיתי שהיא קצת יותר מלאה מהבוקר, אבל הנחתי שזה בגלל הארוחה הגדולה שאכלנו רגע לפני. כשבהיתי בה לכמה שניות,

קלטתי שהיא ממשיכה לגדול, ולאחר חצי דקה, כל הגוף שלי היה גדול פי 2. רק אז כולם שמו לב. המשכתי לגדול ולגדול, והאמת שזה היה ממש לא נעים...

לאחר עוד דקה הגעתי לצורה של כדור והתנתקתי מהאדמה. משפחת דאדלי ניסתה לתפוס אותי ולעזור לי, כמובן שפוטר המעצבן הזה נשאר בצד וצחק... מגעיל אחד.

האצבעות שלנו התחילו להתנתק, ואז, הם התנתקו.. התחלתי להרגיש כמו בלון שעף ברוח, זה היה ממש מפחיד..

צעקתי לעזרה, אבל כבר התעופפתי בשמיים. גם אם מישהו היה רואה אותי לא נראה לי שהוא היה חושב שאני בן אדם, הוא היה בטוח שאני בלון גדול.

הרגשתי קרירות על הגוף (הגדול והמנופח) שלי, ולאחר מעט זמן התחלתי להנות מזה.

לאחר בערך שעתיים הגוף שלי התחיל לחזור למקור שלו, הבעיה היא שהייתי בשמיים, למזלי נפלתי לאט לאט,

כי הגוף שלי לא חזר למצבו המקורי עדיין. לבסוף נחתתי במגרש משחקים בקצה השני של המדינה. התקשרתי מהר

למשטרה וכשהם שמעו מה קרה שאלו אותי אם אני על סמים, ושאולי חלמתי את זה.. ביקשתי מחברה שתבוא לאסוף אותי,

והיא באה והסיעה אותי הביתה.

כשאני חושבת על זה, אולי זה באמת היה חלום...