אני רוצה לבוא

"משרד הקסמים נפל. סקרימג'ר מת. הם באים."

מהומה החלה בעקבות ההודעה הזאת. אורחים התעתקו, בני זוג רצו למצוא זה את זו והגיעו אורחים חדשים בברדסים ובגלימות שחורות.

"רון! רון!" קראה הרמיוני בדמעות, רצה ומחפשת אותו.

"ג'יני!" צעק הארי, הוא ראה אותה נלחמת באוכל מוות אחד. הוא עקף אותה, וצעק "שתק!" האוכל מוות נפל. "בואי, ג'יני, הולכים! עכשיו!"

בינתיים הרמיוני הספיקה למצוא את רון, הארי את ג'יני, הם החזיקו ידיים והסתובבו במקום.

הם הגיעו לרחוב מואר וגדוש בבלייני ערב שמסתובבים הלוך ושוב.

"איפה אנחנו?" שאל רון.

"רחוב טוטנהם קורט," אמרה הרמיוני, מתנשפת. "אנחנו צריכים להחליף בגדים."

"איפה-" פתחה ג'יני.

"הנה, פה," הארי דחף אותם לסמטה צרה וצדדית. רון והארי החליפו בגדים, הרמיוני וג'יני לא נראו מוזרות בגלל שלבשו שמלות, ונכנסו לבית הקפה.

אני מדלגת על הקטע של אוכלי המוות

"כדאי שנישן בסלון", אמרה הרמיוני. "רק ליתר ביטחון." היו שם שתי ספות. 

"הרמיוני, ג'יני, אתן תישנו על הספות, אנחנו נסתדר," אמר רון, למרות שזה בכלל לא מתאים לו, הוא קצת מפונק. אבל שוין, בשביל הרמיוני הוא יעשה הכל.

ג'יני והרמיוני נשכבו על הספות, הארי ורון על כריות. רון והרמיוני נרדמו כשהם מחזיקים ידיים. הארי וג'יני גם.

בפרק הבא- אחרי שתגיבו- אני מדלגת עד לקטע שרון עוזב. תגיבוווו

הפרק הקודם		הפרק הבא