אשת סוד

אין אדם בעולם שהבין את דראקו ברגעים אלו, הוא היה לבד יותר מתמיד.

הוריו לא השיבו למכתבים שלו. הוא ידע שהם כרגע נמצאים בטירוף גם בעצמם, אבל זה שיגע אותו.

עד כמה לבד הוא יכול להיות, שאפילו ההורים שלו דואגים יותר לוולדמורט מאשר לו?

דראקו בילה זמן רב בבעיטה במזוודותיו וחפצים שונים שנמצאו בחדרו, אך שום דבר לא עזר להוציא את כל הכעס שהצטבר בתוכו על העולם.

כל פעם שהיה דראקו מאבד שליטה, הוא היה הולך לעוף קצת במגרש הקווידיץ', זה הרגיע אותו.

זה היה יום חורפי, רגיל לאור התופה. דראקו התעורר לקול תנשמת לבנה כשלג אשר ניקרה וחבטה בכנפייה העבות בחלונו.

הוא התעורר בפתאומיות ופתח את החלון במהירות, התנשמת עפה לבפנים והטילה את המכתב היישר על ראשו של דראקו.

"דראקו היקר, אני ואביך מצטערים מאוד שלא ענינו לך על זה המכתבים שלך. המצב קשה, מאוד.

וולדמורט מביא אלפי אנשים ביום כדי להוציא עליהם את הכעסים שלו, אנחנו משתדלים להישאר נחמדים בשביל לא להפוך לקורבן הבא,

בינתיים, בני, שחרר את התנשמת, אסור שאף אדם בעולם יימצא אותך יחד איתה.

כל דבר שאתה צריך, פנה לסנייפ.  ומהיכרות איתך, אתה לא תבקש עזרה לסנייפ גם אם אתה בסכנת מוות, אבל אני מודיעה לך, הוא האדם היחיד שיעמוד לרשותך בתקופה הקרובה.

בבקשה אל תכתוב לאנשים דברים סודיים או משהו שאסור שאחרים יידעו, אדון האופל ומשרד הקסמים מפקחים על כל רשת הינשופים.

ועוד בקשה אחת דראקו, משהו מאוד מאוד חשוב.

אני אשלח אליך עוד מכתב בעוד שבועיים בדיוק. עד אז אתה חייב להשיג:

-        קשקשי דרקון

-        שיערת זאב

וזהו, אתה תבין הכל בהמשך, אני מבטיחה.

אוהבת, אמא."

המכתב הזה השאיר את דראקו מבולבל לחלוטין, אבל הוא סמך על אמא שלו בעיניים עצומות, אם היא אומרת – ככה הוא ייפעל.

דראקו פתח את החלון והתנשמת עפה לבחוץ ונעלמה בערפל של בוקר חורפי זה.

הפרק הקודם