הפוטרים פוגשים את הבולטונים

הארי, ג'יני, ג'יימס, אלבוס ולילי נחתו בשדה התעופה בארה"ב.

הם שכרו מונית ונסעו למלון באלבקרקי.

"שם?" שאלה הפקידה.

"הארי פוטר," ענה הארי. 

הוא וג'יני החליטו לנסוע עם ילדיהם לחופשה בארה"ב, שם אף אחד לא מכיר אותם.

הפקידה נתנה להם מפתח. 

"חדר 306," היא אמרה. הארי הודה לה, לקח את המפתח והמזוודות ועלה לחדרם.

כשהגיעו לדלת חדרם, הם שמעו צעקות מחדר מספר 305.

"צ'אד, די כבר עם זה! אתה תשבור משהו! לא משחקים כדורסל בתוך החדר!" נשמעה קריאה של אישה.

"יופי, צ'אד. קדימה, תעבור אותי-ו-סל!!" נשמעה צעקת ניצחון של גבר.

"טרוי, אתה לא אמור לעודד אותו לשחק כדורסל בתוך החדר! אני כבר אמרתי לך את זה," אמרה האישה.

"בסדר, סליחה, אהובה. צ'אד, בוא נלך לשחק בחוץ," אמר הגבר.

הדלת נפתחה, והם ראו גבר בערך בשנות הארבעים, עם עיניים כחולות מהפנטות, ושיער שטני מהממם. ג'יני בהתה בו בתדהמה. הארי כיחכח בגרונו. אחריו יצא ילד בערך בן 12, עם שיער דומה לשל אביו ועיניים חומות.

הארי פתח את הדלת לחדרם, והם נכנסו פנימה.

"אהא! אני במיטה הזוגית!" התלהב ג'יימס.

"גם אני רוצה!" אמר אלבוס.

"אז אתה תישן עם ג'יימס, אל," אמרה ג'יני. "לילי, את תישני במיטת היחיד. תתחילו לפרוק חברה, אנחנו רוצים להספיק להגיע לים היום."

"אפשר לפרוק אחר כך?" שאל ג'יימס בתחנונים.

"אולי נלך להסתכל מה יש במלון בזמן שאמא שלכם תפרוק פה," אמר הארי.

"רעיון מעולה. קדימה, ג'יימס, אל, לכו עם אבא, לילי תישאר איתי," אמרה ג'יני.

הארי, ג'יימס ואלבוס יצאו מחדרם וירדו במעלית. הם יצאו מהמלון והסתובבו בגינה.

"וואו, מה זה?" שאל אלבוס. הוא הצביע על מגרש כדורסל, שם שיחקו הגבר מחדר 305 ובנו.

"זה מגרש כדורסל, אל," אמר הארי. 

"זה משחק של מוגלגים?" שאל ג'יימס.

"כן. בואו נסתכל מקרוב," הציע הארי. הם התקרבו למגרש.

"שלום! אתם יכולים להסביר לנו בבקשה איך משחקים בזה?" שאל ג'יימס וצעד לעבר הגבר ובנו, לפני שהארי הספיק להזהיר אותו שזה לא מנומס להתפרץ ככה. ג'יימס היה די חסר טאקט.

"מה, אתם לא יודעים לשחק כדורסל?" שאל הילד בתימהון.

"לא, כי זה משחק של מוג-" פתח ג'יימס, אבל הארי הציל מהר את המצב.

"לא יצא לי ללמד אותם," התנצל הארי בפני הגבר.

"אוקיי, אני אסביר לכם. זה משחק די פשוט, ודי כיף," אמר הילד. "אגב, לי קוראים צ'אד. איך קוראים לכם?"

"ג'יימס," אמר בנו הבכור של הארי.

"אלבוס," אמר הצעיר.

"שמות יפים. טוב, בואו אני יסביר לכם," אמר הילד. אלבוס וג'יימס התקדמו בעקבותיו.

הארי התיישב עם הגבר על הספסל הסמוך.

"טרוי בולטון," אמר הגבר והושיט את ידו. הארי לחץ אותה. "הארי פוטר."

"מאיפה אתם במקור?" שאל טרוי.

"אנגליה," אמר הארי. "באנו לפה כי רצינו קצת שקט."

"אנחנו מפה, אלבקרקי," אמר טרוי. "אין כמו חופשה קרוב לבית." הוא אמר בחיוך. בדיוק אז התקרבו אליהם אישה ושתי בנות. "היי, אהובה. היי, בנות. סיימתם לסדר?"

"את הבלאגן שעשיתם, כן," אמרה האישה. טרוי צחק.

"זאת גבריאלה, אישתי. ואלה הבנות שלי, טיילור וקלסי."

"היי," אמר הארי.

"שלום," אמרה גבריאלה. "אלה שלך?" היא הצביעה על ג'יימס ואלבוס ששיחקו עם צ'אד.

"כן," אמר הארי. "אשתי והבת שלי פורקות את המז- כבר לא," הוא קטע את עצמו, כי בדיוק אז ג'יני ולילי יצאו ואיתרו אותם.

"מתוק, אתה לא חושב שכדאי שתבואו לעזור לנו?" שאלה ג'יני. "אני רואה שמצאתם עיסוק."

"כן, הם כל כך נהנים. זה טרוי," הוא אמר והחווה לעברו.

"היי," אמר טרוי והושיט את ידו לג'יני.

"ג'יני," היא אמרה ולחצה את ידו.

ומיד שתי הנשים שקעו בשיחה עמוקה, על איפה הן גרות, מה הן עושות בחיים, ולילי התחברה מיד עם טיילור וקלסי, הבנות.

"אז, במה אתה עובד?" שאל טרוי את הארי.

"אמ," היסס הארי. "אני עובד ב... אתה יודע, משרד, ניירת וכאלה... אבל, מה איתך?"

"אני מאמן של כדורסל," אמר טרוי. "כשהייתי צעיר יותר שיחקתי בקבוצה של בית הספר."

"הוא ממש טוב בזה," התערבה גבריאלה. טרוי חייך.

"גבריאלה עורכת דין," טרוי אמר. "היא למדה באונברסיטת סטאנפורד. הכי טובה באזור."

"נשמע טוב," אמרה ג'יני.

"טוב,  אני חושב שאנחנו צריכים ללכת להתארגן לים... רוצים לבוא איתנו?" שאל הארי וג'יני הנהנה.

"למה לא? אני בטוחה שהילדים ישמחו לעוד חברה. צ'אד, טיילור, קלסי, עולים לחדר ואז הולכים לים עם החברים החדשים שלנו," חייכה גבריאלה.

מקווה שאהבתם. אם יהיו שתי תגובות אני אמשיך!!

		הפרק הבא