החרטה

"סוורוס, בבקשה."

הרוח בידרה קלות את שיערו הכסוף של אלבוס דמבלדור.

סוורוס סנייפ עמד מולו, גלימתו השחורה הנצחית מתבדרת באותה רוח.

המנהל הזקן ראה את ההיסוס בעיניו השחורות. כל השיחות שבעולם לא יצליחו לגרום לו להשתכנע לחלוטין. דמבלדור הביט במבט מתחנן בעיניו האפלות של מורה השיקויים, מפציר בו בלא מילים.

הם לא היו היחידים על גג מגדל האסטרונומיה, לא. רק לפני שניות ספורות סנייפ דחף את דראקו מאלפוי המסכן, בליווים של כמה אוכלי מוות נוספים.

גם הארי פוטר עמד שם, מביט בדמבלדור בדאגה שמעולם לא ראה בעיניו.

לאט לאט השרביט התרומם.

דמבלדור נזכר בחיוך מריר בילדותו. עוד לפני שפגש את גלרט. בשנים הראשונות בהוגוורטס. הוא היה תלמיד מצטיין. דוגמה מצוינת לאחיו הקטן, אפבורת'.

כנער עטור פרסים, אלבוס הצעיר חזר הביתה, למכתש גודריק, לתקופה חדשה בחייו, תקופה שלעולם לא ישכח. 

על גג מגדל האסטרונומיה, נזכר אלבוס דמבלדור בפעם הראשונה שגלרט הגיע לביתו של דמבלדור. נער צעיר ומבטיח, שמתעניין באותם דברים שכל עולמו של אלבוס עסק בהם.

הקשר בינהם התעבה והתעבה, ובסופו של דבר גם נהפך לקשר רומנטי, עד ליום עצוב ביותר בחייו. היום שלימים יקבע את מה שיראה בראי של ינפנתא, ואת הבוגארט שלו. 

אלבוס דמבלדור העווה את פניו על הגג כשנזכר בעצב בדו קרב על אותן חוף ים.

כמובן שאף אחד לא ראה זאת, מפני שכל הזכרונות הללו לקחו רק שניות מעטות.

הוא זכר איך הוא וגלרט עמדו זה מול זה, עם דמעות בעיניים. מעולם לא חשבו שיצטרכו להילחם זה בזה. אפילו בחלומותיו הפרועים ביותר של אלבוס הוא לא שיער שגלרט, חברו הטוב, יטיל קרושיו על אפבורת'.

וכמובן, מות אחותו. אחותו הטובה, האהובה, שמעולם לא הקדיש לה מספיק תשומת לב כפי שהייתה ראויה לה.

גם על גג מגדל האסטרונומיה הרגיש דמבלדור את אותה חרטה איומה ונוראה, יחד עם הידיעה המצמררת כי הוא זה שאשם במותה של אריאנה דמבלדור.

יחסו של אפבורת' אליו מגיע לו לחלוטין.

את השנים הבאות בחייו העביר בהוגוורטס, מלמד ומתחרט.

בכל יום יום חשב עליה, על אריאנה.

ובזמנים הללו, גרינדלוולד עלה לשלטון.

כאילו לא הספיקה החרטה של דמבלדור, כעת גם חברו הטוב נהפך לקוסם האפל, והעם זעם על כך שהפרופסור מלא החרטה לא יכול היה להילחם בו.

הזמנים השתנו, וכעת טום רידל למד בבית הספר. טום רידל, וולדמורט, עוד טלאי שחור בעברו של דמבלדור.

כעת דמבלדור כבר נאנק מכובד החרטה.

הוא אחראי למותה של אריאנה, והוא יודע את זה.

הוא היה חברו הטוב של אחד מקוסמי האופל הגדולים ביותר.

הוא היה מורו של היחיד שהיה יותר אפל מהקוסם האפל גרינדלוולד.

הרוח המשיכה לבדר את שיערו הכסוף של אלבוס דמבלדור, שבפעם הראשונה, חש כי הוא עושה את הדבר הנכון.

"סוורוס.."

"אבדה קדברה"