העולם לפי רונלד

רון שכב במיטה.השנה הייתה השנה השישית שלו בהווגרטס.הוא היה מאוהב בהרמיוני גריינג'ר,חברו הטוב ביותר היה הארי פוטר-שזאת בדיוק הייתה הבעיה.
נכון.הארי כיבד את הרעינות שלו,רצה שיהיה לו טוב,צחק איתו,גילה לו הכל-הם עשו הכל ביחד.
אבל תמיד כשהארי ורון עשו משהו יחד-כאילו רק הארי עשה את המעשה.כולם התייחסו אליו בתור'החבר הכי טוב של הארי פוטר'-ולא למי שהוא.
לא לנער חסר הטקט המנומש,והג'ינג'י,לא לנער הגבוה והחסון,לא לנער שלא קיבל קס"ם חוץ מהתגוננות מפני כוחות האופל.
תמיד מתייחסים רק לעובדה שהוא חבר של הארי.לא יעזור כלום.
כלום.
את מה שהוא מרגיש אי אפשר להסביר לאף אחד.אפילו לא להארי,שמכיר אותו מהיום הראשון ברכבת האקספרס.
ואז,בלי שום סיבה,רון התחיל להזיל דמעות.
אף אחד לא שם אליו לב.אף אחד לא מתייחס אליו.מקצה החדר בקעה נחרה.לרון לא היה אכפת.
כבר יומים שהוא חושב על זה.יומים שהוא שם לב למה שקורה איתו.
טוב,לפחות יש מישהו ששם לב.
"הלוואי שהייתי יכול לשנות קצת את מה שקורה,"לחש לעצמו,ומיד הרגיש מטופש.
פתאום רון הרגיש דחיפה קלה בגב.ואז הוא חש בכל מקום בגוף שלו דחיפה.הוא לא יכל לזוז.ואז נקיפה אותו במעגלים הילה כסופה-
ורון נעלם.

		הפרק הבא