אריק רקס - הספר הבא...

בס"ד

הערה: אנחנו ממש אוהבות לעשות סוגריים. (למה, מה הבעיה בזה?!) ולהוציא את הדמויות של קאזה קינגסלי סתומות. כי היא כתבה את הסיפור והפסיקה באמצע – מגיע לה 😁
סתם קאזה, אבל ברצינות, למה הפסקת 😖

אחריי שג'אם הרגיע אותם, (כלומר, צרח עליהם שיסתמו כבר) , בשעה 6:00 לפנות בוקר, הם החליטו שהם צריכים ללכת לישון.

"לילה טוב," לחש ג'אם ונכנס והתכרבל בערסלו.
"לילה טוב," חזרו אחריו בתאני ואריק כהד.
לפתע טפיפות נשמעו על החול. "מה זה?!" צרחה בתאני. "תהיי בשקט..." לחש אריק. "אני רוצה לדעת מה זה."
עין נגלתה. ועוד אחת. ועוד אחת.
זה חייב להיות בסקניה.
***

"אריק, אריק, אריק,"  אמר טנטוס. "לא הקשבת. רק רבת על הפוך על הפוך, על הפוך.."
בתאני צדקה. ועכשיו הוא לכוד.
טנטוס הוריד את הגלימה שמעליו. להפתעתם, לא נגלו אליהם פניו של בסקניה: זה היה ילד. ילד שהיה דומה באופן מחשיד לאריק-"אני חושב שאני יודע מי אתה,"  מלמל הילד המסתורי.
"כן?  אז מי אני?! אני באמת צריך מישהו שיגיד לי! מי אחים שלי? איפה אמא שלי?!" אמר אריק בזעם.
"אריק – אני – למה אני כל כך דומה אליך?" קולו של הילד התרכך.
"למה באמת?  אולי אתה – שד צללים? מאיפה אני יודע?"
"אני לא. ואני לא אתה. קוראים לי אדוארד. אדוארד רקס."
בתאני יצאה מהערסל ופקחה עיניים גדולות. "מי זה, אריק?" שאלה בהפתעה. "הוא נראה ממש דומה לך – כאילו הוא אחיך האבוד."  אמרה.
"בוקר טוב, בתאני," אמר אריק.
"אריק, הלכנו לישון לפני 10 דקות."  אמרה בתאני בייאוש.
אדוארד גלגל את עיניו.
"הי, מי שלא תהייה, למה יש לך כל כך הרבה עיניים? זה כמו בסקניה," אמרה בתאני בהרהור.
"אבל יש לי הרבה פחות, נכון?  אתם יכולים להקשיב לי לרגע?"
"אם לא היה לנו חשש מכל אחד שבא לפה, היינו מקשיבים. עכשיו בבקשה, לך."
"אריק – אני חושבת שכדאי שנקשיב לו," מלמלה בתאני.
אדוארד נראה מאושר. "סופסוף! עכשיו תקשיבו. אני אחיך, אריק. אבל לפני שאתה מסלק אותי, תקשיב. טנטוס הגיע לאחוזה של אבא, וכרגע האחים שטיין מולכים, והם לא ממש טובים בזה.. אז אני, ועוד כמה אנשים שלא אוהבים את בסקניה, החלטנו ליצור קבוצת מורדים. יש לנו בערך 70 אנשים בצוות. זה די הרבה, לא ציפינו שיהיה כל כך הרבה: רובם מאשונה, הם מאד אהבו את המלכה פוזי. אני עצמי מאיורת בכלל.." סיים את דבריו ונאנח. "עכשיו אתה מאמין לי?" שאל אדוארד.
"תן לי הוכחה אחת ואאמין לך," אמר אריק. "רק אחת."
"תראה את זה. קיבלנו אישור מהגורלות." אמר והושיט לו פתק שהיה נראה באופן משכנע מהם. "אבל אתה בטח לא תאמין לי, נכון?  אז – תראה אותו ותאמין."
קולות צעדים נשמעו ואיש קירח וכהה עור, עם חיתול על ראשו, יצא מאחוריי סלע גדול.

טם – טם – טם! מה יקרה עכשיו?
נשמח שתגיבו ((:
דשדשית ו Hermione Gene

הפרק הקודם		הפרק הבא