הוא חזר...

המנהלת אמרה:"עכשיו אנחנו נעבור לתוכנית: נאכל, נראה צילום מיוחד ונדיר על איך הארי פוט הרג את וולדמורט ולבסוף עדות ממקור ראשון מפי נוויל לונגבוטום" כמה תלמידי שנה שביעית נאנחו ששמעו את השם הזה, ולעומתם כמה תלמידי שנה ראשונה חיכו בשקיקה רבה. ואז הכריזה לילי ואמרה: "קדימה לאכול!" אף אחד לא הבין איך אפשר לאגול אם הצלחות ריקות, ואז לפתע על כל שולחן ושולחן הופיע תפריט, שגילו שאם לוחצים על השם של האוכל שאתה רוצה הוא ישר מופיע. הארוחה נגמרה, הראו את התצלום (כמה תלמידי שנהה ראשונה יצאו בבכי ואמרו שהם לא יכולים לראות את הפרצוף שהרג את ההורים והסבים שלהם) ואז קמה פרופסור פוטר ואמרה "לפני שנשמע דברים מפרופסור לונגבוטום, נשב דקה ונחשוב על כל הנלחמים שנהרגו בקרב על הוגורטס למען כולנו." נשמעה דקה של שקט ואז אמרה המנהלת "וכעת נעבור לפרופסור לונגבוטום מורה לתורת הצמחים לשעבר בהוגורטס שיספר לנו את הסיפור של וולדמורט נהרג ממקור ראשון" כל המבטים הופנו לעבר תלמיד שנה שישית מבית סלית'רין שעשה את עצמו נוחר בקולי קולות. נוויל נכנס לאולם הגדול הוא היה כבר לא צעיר, ואז הוא התחיל לספר: "זה היה בדיוק היום לפני 50 שנה, אבל אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. כולנו עמדנו שם בפחד אחרי שמולי וויזלי הרגה את לסטריינג' הזאת, כולנו היינו בטוחים שהארי מת, אותי עצמי זה שלא היה לנקוב בשמו כמעט הרג, שלפתע..." את הסיפור קטע אורלו, תלמיד שנה חמישית שהתפרץ לאולם הגדול ומלמל: "רזין..היער... האבן.." "בוא תספר לנו לאט לאט" אמר נוויל בנחת. "טוב אז ככה, אני הגעתי להוגוורטס ומשום מה התחשק לי ישר ללכת לחדר מועדון ולא להשתתף במיון, ידעתי את הסיסמה לחדר מועדון כי השנה אני מדריך, ואז הסתכלתי מהחלון וראיתי את רזין לוגו." קריאות של "בוווווווווווז" נשמעו מכל עבר, "כפי שכבר הבנת, רזין הוא ילד ששונא את כולם וכולם שונאים אותו, הוא שונא את החברים שלו, המשפחה שלו, אפילו את עצמו הוא שונא! אז ראיתי אותו והוא היה ביער האסור הסתובב, ולפתע לקח אבן אחת ושיחק איתה הוא זרק ותפס שלוש פעמים." "ולמה אתה מספר לי את זה?" שאל נוויל. "חכה, ואז מסתבר שכנראה האבן הזאת לא היתה סתם אבן היא כנראה היתה אבן האוב." "ואז?" שאל השרת שפתאום נדחף לאולם בדאגה. "כפי שאמרתי הוא לא אהב אף אחד, אז לא היה לאבן את מי להחזיר לחיים, אבל שמפעילים את אבן האוב היא חיבת להחזיר מישהו, לכן היא החזירה מישהו אקראי." "ומי זה היה?" נשמעו קריאות בהלה מכל עבר, ואז אורלו אמר בחניקות את שלושת המילים האלה בקושי רב: "אתם יודעים מי" ונפל על הרצפה והתעלף. 

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא