ליךוטח

שיניתי את הדקדוק

הארי פקח את עיניו לעוד שעת בוקר מוקדמת בביתם של הדרסלים, שהיו המוגלגים מהסוג הגרוע ביותר.

הוא התעורר, וטוב שכך,מחלום זוועות. בו הוא רואה את סיריוס עומד ליפול לתוך הקשת בעולם המתים, שמשום מה היתה על הרצפה.
ולפתע סריוס הושיט יד לעזרה והוא,הארי ניסה לעזור לו ואז...
הוא שמע קול קורא (קול שבאופן מרגיז הזכיר לו את בלטריקס)  "אהבת אותו פוטרי'לה? אהבת את הסנדק שלך?"

היה הבזק של אור וסריוס נפל לתוך עולם המתים...

הארי הביט בשעונו וראה שהשעה היא 5:07

הוא תהה מה גרם לו להתעורר כל כך מוקדם בבוקר.
אחרי מבט חטוף בחדר הוא גילה את הדוויג שורקת ונעה בכלובה, כשלידה עמד ינשוף מוזר מאוד וגדול מאד, שלרגלו קשור מכתב.
הארי קם ממטתו והתיר את הקשר מרגליו של הינשוף, שפרח מהחלון.
הארי פתח את המכתב והחל קורא בו:

הארי היקר.

אתה בא?
אתה חייב לבוא!!!
זו הזדמנות שאינה חוזרת על עצמה!!!
אז מה אם זה יהיה עם סנייפ?
העיקר שנלמד!
חוץ מזה זו תהיה הזדמנות לשפר את היחסים בינכם...
רון וג'יני אמרו שהם יגיעו  רק אם גם אתה תבוא, אז אתה חייב לבוא!!!

בבקשה...
                      שלך:
                    הרמיוני

הארי קרא את המכתב פעם אחר פעם.

הוא לא הבין על מה הרמיוני מדברת ואיך קשורים לזה רון ג'יני וסנייפ.
"מה שבטוח" הוא חשב לעצמו "אם זה משהו עם סנייפ אני לא אבוא? מה שזה לא יהיה ובמיוחד לא ללימודים"...
הוא טמן את המכתב במגרתו וכמעט שחזר למיטתו, כשלפתע שמע את הדוויג שורקת בזעם.
עד מהרה הוא גילה שם את פיגווידג'ן שורק בעליזות, שגם לרגליו קשור מכתב.

הוא מיהר להתיר את המכתב, בתיקווה למצוא בו הסבר למה שמתרחש...

המכתב שקרא לא שפך אור על התעלומה בכלל...
הוא די דמה למכתב של הרמיוני  ובסך הכל הוסיף עוד סימני שאלה בראשו של הארי המבולבל גם כך...

אם חשב שהסתימו להם שריקות הינשופים הרי שטעה...

לאחר שהטמין גם את מכתבו של רון במגירה הגיע ינשוף נוסף (די דומה לינשופים של הוגוורטס) שנחת ברכות ליד כלובה של הדוויג המעוצבנת לחלוטין, שהחליטה שארחה להיום מספיק אורחים...
הארי פתח את המכתב אפילו לא מקווה שהוא יבין ממנו מה קורה.
'תמיד זה קורה' הוא חשב בעצבים 'תמיד כולם יודעים הכל... כולם, חוץ ממני'...

הארי היקר
אני יודע שמה שאני מבקש ממך הוא קשה, אבל זה לטובתך הארי.
בפעם הקודמת שוולדמורט היה חזק, אנשים רבים נצלו מפני שידעו להתעתק...
גם הוריך, הארי, ניצלו שלוש פעמים, כפי שנאמר בנבואה בזכות ההתעתקות.
בפעם הרביעית...
אתה היית איתם והם לא יכל להתעתק בלעדיך( כיום גילו קסם שנקרא "קשירה", כלומר, ניתן לקשור אליך אדם אחר, וכך להתעתק אבל אז הקסם הזה, לא היה ידוע)
הארי.
היום בשעה 8:30 הזמן את האוטונוס, ובקש מהם, שיקחו אותך ל"קלחת הרותחת", שם יחכה לך הפרופסור סוורוס סנייפ, שילמד אותך את מיקצוע ההיתעתקות.

הארי הביט בשעון, השעה עכשיו 6:40 איך שהזמן טס-חשב לעצמו

אני יודע שאתה לא כל כך אוהב אותו, אך אני מחייב אותך , לא מבקש, אלא מחייב אותך לבוא.

הארי התעצבן לרגע.
" ואם אני לא רוצה" חלפה מחשבת בזק בליבו "הוא לא אבא שלי לא סבא שלי ולא אבא של סבא שלי, אז למה הוא תמיד מחליט בשבילי?"

בגלל שהם תמיד מסתבכים עמך בכל הצרות, ובמטרה להקל עליך את השהות עם פרופסור סנייפ, הזמנתי גם את חבריך רון והרמיוני ליטול חלק בלימוד ההתעתקות.

"אז למה הרמיוני ורון אמרו שגם ג'יני תבוא?" הוא הרהר לרגע ושב להביט במכתב.

מכיוון שג'יני טענה שזה "לא פייר" כלשונה, שכולם בבית ידעו להתעתק ורק היא לא, הסכמתי לצרף גם אותה.

ארוז גם את כל חפצי ההוגוורטס שלך אולי אתה תלך לבית הספר ולא תספיק לחזור לדרסלים.

מצורף כאן מכתב שכתבתי לדודתך.
אנא מסור לה אותו

                      מצפה להבנה מלאה מצדך
                            אלבוס דמבלדור


הארי הבין שאם הוא לא ילך דמבלדור יקח אותו בכח ולכן העדיף לציית.

הוא מסר את המכתב לפטוניה שקראה אותו בשתיקה ולאחר אמרה משהו שנשמע כמו "אז בסדר, לך ארוז את חפציך. אתה לא מצפה שאני אארוז לך אותם, נכון?"

הארי מיהר להיסתלק משם, לא יודע אם לשמוח שהוא יעזוב את הדרסלים ויראה את חבריו, או להיות עצוב מכך שהוא הולך לפגוש את סנייפ...
הוא לא סלח לו...
הוא גם לא יסלח לו... (או לפחות כך הוא חושב).
הוא לא יסלח לו...
לעולם...

		הפרק הבא