אקדמית הקסם הישראלית!

יומני היקר, כאן שירן אלסון. אתמול הגעתי לקלסיה (אקדמיית הקסם הישראלית) ומויינתי עם חברתי החדשה צליל לסליתרין. אני לא מאמינה שזה קרה, ניסיתי למנוע את זה

אבל כנראה שאין מה לעשות... אני בסליתרין.

יום למחרת, כששירן וצליל הגיעו לשיעור שיקויים זה היה יום בסדר, השמש זרחה וציפורי הבוקר ציייצו. הבנות התיישבו בשולחן בסוף הכיתה יחד וחיכו שהמורה יגיע.

ואז שירן הבחינה בילד עם שיער חום ועיניים כחולות שהגיע לשיעור ונעץ בה מבט חולמני, אך כשסובבה את הראש אליו הוא חזר למחברת. המורה שלהן הגיע ואמר: "שלום, אני פרופסור זוקי ואני אלמד אתכם שיקויים השנה."

אך נראה ששירן לא הבחינה בו כלל, היא רק חשבה וחשבה... "גברת אלסון!" צעק הפרופסור בקול, "כן אדוני?" היא הגיבה לו בחוסר רוגע. "בבקשה חזרי לעבודתך" ושירן חזרה לעבודתה.

אחרי השיעור שירן וצליל חזרו למגורי הבנות וראו שני ילדים שעוקבים אחריהן, הילד מהשיעור הקודם ועוד ילד... היה לו שיער שחור מסורק לאחור ועיניים חומות. 

שירן לא חשבה פעמיים וצעקה: "למה אתם עוקבים אחרינו?!" כשהילדים שמעו את זה הם התמלאו פחד ואז הילד מהשיעור הקודם ענה: "אני אור... אור קרופורד, וזה חבר שלי אילן ריוז..." 

לבנות לא היה מה לומר למשמע הילד אז הן פשוט הלכו משם. בדיוק כשהתכוונה להכנס לחדר שירן ראתה את אור שאמר: "תרצי אולי מיץ... מיץ תותים" כשראתה את

הבקבוק בידו היא לא חשבה פעמיים ואמרה: "לא!" ונכנסה למגורי הבנות. "בנים הם כל כך חצופים!" אמרה צליל בכעס. "בואי ננסה להירגע ולנוח" הרגיעה אותה שירן

והלכה לישון. 

בחלומה ראתה את אור ואילן מדברים, "איך ניתן להן שיקוי אהבה בלי שהן ישימו לב? ניסיתי להציע לשירן אבל אין מה לעשות!" צעק אור באי רוגע.

"אל תדאג, נגניב את זה לכוס שלהן בארוחת הבוקר."

פם פם פם!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא