הבית של הארי פוטר

ויתור זכויות לרולינג ולמרים רות. אין לי כוונה להרוויח מהפאנפיק הזה משהו, חוץ מהנאה. הפאנפיק הזה נכתב להנאתכם בלבד.

יום אחד נכנס הארי למחסן הגדול של הדרסלים. 

הארי אמר: "המחסן הזה יהיה הבית שלי." 

הבית יפה, גגו אדום, הבית צבעוני: לבן, צהוב, כתום.

הבית נחמד… אך הוא מלוכלך. כולו ישן, ומכוסה אבק.

איך ישב הארי?

איך יאכל?

איך?

הארי ניסה-והתלכלך.

נפל הארי והשתעל,

ראש עם רגל התבלבל,

הכל סביב הסתחרר.

צריך לחפש בית אחר!

יום אחד הלך הארי לכיכר גרימולד מספר 12.

הסתכל למעלה- מעל ראשו גג.

הסתכל לצדדים- וילונות גדולים סגרו סביב.

שמח הארי: "איזה בית יפה! איזה בית נעים!"

חושך בפנים וחמים.

הבית הזה לא יתלכלך.

יהיה רק שלי. אגור בו- ואשחק.

בלטריקס לא ידעה שלהארי יש בית בכיכר.

בלטריקס פתחה את הדלת, הרסה את הגג- אחת ושתיים- אין בית.

נשאר רק שולחן עם שלוש רגליים.

הארי רצה בית. 

בית שיהיה רק שלו. 

הארי יצא לחצר-

הלך לחפש בית אחר.

טייל על השביל, טייל באגם.

הסתכל סביב, בדק כל פינה.

ולפתע- מה הוא ראה?

על החוף, בין שני עצים גדולים, עמדה טירה.

הטירה הייתה גדולה.

הארי שמח: "הטירה הזו תהיה כמו בית גדול.

הטירה הזו תהיה הבית שלי."

הארי דפק על הדלתות:

"טוק טוק טוק! מי פה גר?

סוס? כלב? חתול? עכבר?"

אין קול ואין עונה.

עוד הפעם דפק על הדלתות:

"טוק טוק טוק! מי פה גר?

סוס? כלב? חתול? עכבר?"

שקט בטירה… שקט, דממה.

הארי פתח את הדלתות והציץ לתוך הטירה.

הטירה הייתה ריקה.

הארי נכנס לתוך הטירה,

סגר את הדלתות וישב בבית הגדול שלו.

היה שקט בפנים- היה שקט בחוץ.

הארי ישב והקשיב לשקט:

ציפור צייצה על ענף.

ציפור השיקה כנף אל כנף.

מ... מ...מ… מלמל אי שם תינוק.

קריאת לחש קסם נשמעה מרחוק.

ושוב שקט.

ופתאום…

מה זה עף ורועש?

מה משיק כנף, ומעופף?

רעש-געש, מה זה מתקרב?

מה זה מעופף, מעופף ועוצר?

הארי פתח קצת את הדלת של הטירה
והציץ דרך הסדק.

מה הוא ראה?

פגעסוס מעופף לעברו.

על גבו היו הרבה חבלים גדולים, שיכולים להחזיק טירה כמו זו שלו.

הארי סגר את הדלת וישב בשקט.

ואז… בא הפגעסוס, נצמד לטירה, הקפיץ אותה לגבו והטירה נקשרה אליו.

הארי ישב בתוך הטירה.

הטירה הייתה לבד על הפגעסוס.

הפגעסוס עף, הפגעסוס נושם.

פורש כנפיים- ומתעופף.

הארי צעק: "חכה! חכה! לאן אתה נוסע? לאן אתה לוקח אותי?
לאן אתה לוקח את הבית שלי?"

הפגעסוס לא שמע את קולו של הארי.

הפגעסוס עף עד סוף האגם,
עד צידו השני.
רעש-געש וטרטור
הפגעסוס עצר- כולו גמור.

הוריד את הטירה מעליו.

הוריד את הטירה של הארי.
הטירה הייתה על האדמה.
הטירה הייתה לבד, בלי שום חברים.
ובתוך הטירה ישב הארי.

הפגעסוס עף.

היה שקט בפנים- היה שקט בחוץ.
ללא לחש קסם וללא ציוץ.

ואז… נשמע קול קורא: "הארי! הארי! ה-א-ר-י!"

הארי פתח את דלתות הטירה.

הארי ידעה שמולי קוראת לו, שמולי וויזלי מחפשת אותו.

הארי צעק: "מולי! אני פה!
העלו אותי על הפגעסוס,
הורידו אותי מהפגעסוס,
הייתי למעלה… עכשיו אני למטה…
ואני בתוך הטירה, בתוך הבית שלי…"

מולי לא הבינה דבר:
"למעלה, למטה, בתוך טירה.. מה אתה מקשקש, הארי?!"

"גברת וויזלי! זה באמת!" אמר הארי. "מצאתי לי בית ליד האגם,
בין שני עצים גדולים, בצל!
הארגז הזה יהיה הבית שלי. רק שלי… טוב מולי?"

שוב הגיע הפגעסוס,
אבל הפעם באו איתו גם שני בחורים.

הארי ביקש: "תנו לי את הטירה הזאת בבקשה!
הטירה הזאת תהיה לי בית עם גג,
בואו לבקרני בשבת ובחג."

הארי קיבל את הטירה במתנה.

העבירו את הטירה מהאגם אל צדו השני, איפה שהייתה.
הטירה הייתה על החוף, בין שני עצים בצל.

להארי היה בית.

באו אורחים ודפקו:
"טוק טוק טוק! מי פה גר?
סוס? כלב? חתול? עכבר?"

הארי צחק:
"סוס?- באורווה.
כלב?- במלונה.
עכבר?- בחור מסתתר.
חתול?- על גגות מטייל.
זה הבית שלי- הבית של הארי פוטר!"