זריקת אבעבועות הדרקון

מבוסס על ספרי האחד והיחיד אפריים קישון, ועל כן הוא המוקדש הראשון והיחיד לפאנפיק זה.

הייתי מודאג, מאוד מודאג, לנוכח יציאתי לציד הדרקון הירוק המסוכן במינדוויל, נאלצתי לחדש את זריקת החיסון נגד אבעבועות הדרקון- אך הווי ידוע לכולנו- הרי לא יעלה על הדעת שניתן לשיקוי מנוול זה להיכנס לתוך גופי ולהחלותו! הרי לא אתן לחברי משרד הקסמים להזריק לגופי את החומר המסוכן, אך אל דאגה! כבר פרץ הפתרון במחוזותינו! לאחר החיסון עליך ללכת לתא השירותים הקרוב ביותר ולשפשף עד צאת נשמתך את חור החיסון ולהוציא את החומר המסוכן מגופך, כבר רבו הסיפורים על אחינו התמימים שסמכו על הממשלה המוכרת שלנו ונתנו לארס לחלחל לתוך גופם, או אז סבלו מכאבי תופת והתנפחויות שונות, אוח, לכל הרוחות והשדים! זה מה שחסר לי! שתתנפח ידי בדרכי לצייד? על כן, בהצטיידי בהמלצות חברי, וכך סיפרו לי:

דוקטור שלויינזרט סיפרני שכמו מלכת היופי דאז מלכה שטויינזלץ- עלי לבקש מאדם שימסור את נפשו וימצוץ את החומר המורעל מתחת ידי- על כן על אדם להקריב את בריאותו למעני ולמצוציני עד העצם- שלא יכנס מיליגרם החיסון לתוך גופי הנאצל, כבר רבו הסיפורים- היו ימים ראשונים שבהם לא ידעו על מהות החיסון המנוול- עד אשר שיפשף הקוסם הנאצל את ידו וגילה את הסוד לכל חברי הקוסמים מלבד לאנשי המשרד- שישתו את השיקוי שרקחו, אך כמובן שאיש מהמנוולים אינו טורח  לסבול מכאבים  מאחר שמפאת הזמן הלחוץ מזריקים להם תרכובת אחרת אשר עושה את העבודה, על כן, הצטיידתי במטלית לשפשוף מקצועי, כמו שטען חברי הטוב- הוא ישתמש אך ורק במטלית מסוג משובח ושפורפרת נגד מזיקים! הוא לא יתפשר בשעה שמדובר בגופו!

בהגיע היום הלכתי לרופאה אשר נגזר לעיה להטיל בי את אש התופת, ישר ראיתי שהרופאה מנחיתה את המחת על זרועי בדקירות איומות ונוראות- מנווולת שכמותה, מדוע לא אוכל לשפשף? הרי אין אני ככלל העם?

לאחר חמש דקות שבזבזה בבדיקות למיניהם- ניתנה לי הרשות לצאת החוצה, חצופה, כבר הרגשתי שבחמש הדקות האלה אבדו לי חיי- כל דקה חשובה שמדובר בחיסון! אך התחלתי להתרחק מהרופאה, עזבה היא את עיניי בהודעה: "לא לגעת בזרוע ולא לבוא במגע עם מים 24 שעות" אך לא שמעתיה, מייד פרצתי בריצה מטורפת לכיוון השירותים, והחילוטי לשפשף עוד ועוד עד אשר נרגע הכאב, או אז עליתי בחדוות ניצחון על מטאטאי והמראתי בשמחה ובטוב לבב לציד המרגש- אך אויה, מעל מינדוויל החילוטי להרגיש מיחושים עזים, ועד שנחתתי כבר בקושי יכולתי להזיז את הזרוע, כשירדתי לקרקע, שאלתי את חברי- "היודעים אתם מדוע ידי מיוסרת? הרי שיפשפתי לפחות כעשר דקות שלמות!" ענו לי חברי בגיחוך: "הלא ידעת? כבר כמה שבועות שהמשרד מוציא תרכובת אשר נכנסת היטב רק כאשר המחוסן משפשף היטב" אך את זאת לא שמעתי, ישר החילוטי להכין את עצמי להתאבדות, אך בהיכנסי תחת החבל נמלחתי בדעתי וירדתי מהגרדום, אני לא אמיץ מספיק.

כן, כך מערימה הממשלה על האזרחים התמימים