נר זיכרון

וויתור זכויות יוצרים לג'י קי רולינג המדהימה!

תודה רבה לקלישה שביטאה לי

תודה רבה לחנה שעשתה את הפעילות של כתיבת פאנפיק

מלחמת הקוסמים השניה הסתיימה; מלחמה ארורה שגבתה את חייהם של המון קוסמים ומוגלגים כאחד.
''הארי,'' אמרה הרמיוני, ''כולם רוצים שתנאם נאום על הניצחון ועל ההקרבה,'' הארי נראה נבוך מאוד. ''אני לא יודע לנאום, הרמיוני,'' הוא אמר. ''זאת תמיד הייתה המומחיות שלך.''
הרמיוני גילגלה עיניים אבל לא הזכירה את זה יותר.
בסופו של דבר הוגוורטס נבנה מחדש.
וכעת הארי ידע שהוא פשוט חייב לנאום משהו, גם אם הוא גרוע בנאומים.

הוא התקדם בחשש לשולחן המורים, שם היה צריך לנאום והסתכל על כול הקהל.
הוא ראה את כל משפחת וויזלי שאיבדו את פרד, הוא ראה את טדי לופין הקטן שאיבד את הוריו כמו הארי בגיל צעיר.

הארי לא רצה לאכזב את כל אלה, ולכן פשוט כיחכח בגרונו והתחיל לדבר:
''שלום כלום, המלחמה נגמרה. האור והטוב נצחו את החושך,'' מבטו נח על הקבר הלבן של דמבלדור.
''אך עם זאת, איבדנו את היקרים לנו. את האנשים שאנחנו אוהבים, האם שווה להקריב את כל זה?''
הארי פחד שהוא לא ניסח זאת טוב אבל פרופסור מקנוגל סימנה לו אגודל מונף בידה. ''תמשיך,'' היא מילמלה.
''אגלה לכם סוד: המתים לא באמת עוזבים אותנו - לעולם לא. הם נשארים בזכרונות הטובים שלנו איתם והם לעולם לא ישכחו.
"בואו כולנו נדליק נר זיכרון לכבוד אותם אנשים אהובים שגבורתם היא כמו אנדרטה חזקה.''
הארי סיים את הנאום בחשש שאולי הקהל לא מצא בכך תועלת והוא סתם הרדים אותם, אבל להפתעתו כולם התחילו להיעמד.
הוא ראה את כולם מוחאים כפיים ואומרים, ''בואו נדליק כולנו נר זכרון!"

תגובות בבקשה?