בלטריקס מגדלת את אדון האופל

בלטריקס בכיכר גרימולד מספר 12

כעבור שעה.

בלטריקס שמעה אותו רק לאחר ארבע דפיקות, כי הייתה עסוקה להשכיב את האריחזרה בעריסה.

היא מייד רצה אל הדלת, ופתחה אותה בקסם ("אהולומורה!") תוך שהיא מכוונת את שרביטה לכיוון הדלת. הדלת נפתחה, ובדלת עמד אותו האורח מן האח.

"כן, בלטריקס, מה ראית לזמן אותי בדחיפות כזו בלילה שבו אדון האופל נהרג?" שאל האורח. "הצלחתי להשיג את הילד שהרג את האדון. אני מניחה שהוא בעל כוחות קסם חזקים ביותר, זה אומר שאם נגדל אותו כהלכה יהיה לנו אדון חדש בעוד 15 שנים" עונה בלטריקס על שאלתו, לא מזמינה אותו להיכנס פנימה.

"מה את רוצה ממני?" הצטמצמו עיניו בחשד. הוא הריח מלכודת.

"אני רוצה מטיל לחש שמירת הסוד, ואני שומרת הסוד, וגם איש קשר אל העולם החיצון. אני צריכה מישהו שיביא את האוניות שבהם יקנה קריצ'ר אוכל לבשל לי ולאדון". עונה בלטריקס, ומוסיפה מייד "ואם כבר מדברים, אז אתה טוב ממני בהרבה בשיקויים. עדיף שאת המקצוע הזה אתה תלמד אותו". 

"אני מבין". אומר האורח ושוקע במחשבות.

לאחר מספר דקות, הוא עונה "אני מוכן לעסקה. שני שיעורי שיקויים בשבוע וכסף לפרנסה תמורת קרבה לאדון האופל העתידי?" אומר האורח.

"כן, בדיוק" עונה בלטריקס, ומוסיפה "שכחתי לציין שהוא הבן של לילי אוואנס".

"אני מסכים" אמר האורח. "להתראות, בלטריקס".

"להתראות, סוורוס".

למי שלא הבין עדיין, האורח היה סוורוס סנייפ. 

בינתיים, דמבלדור שלח עשרות שליחים לחפש את הארי, ומשרד הקסמים שלח גם הוא שליחים. לבסוף, דמבלדור התייאש. החיפושים האלו היו יותר מדי אפילו בשבילו. משרד הקסמים הסתפק בפקודה קבועה לכל ההילאים לדווח מייד על כל ראייה של הארי, ולעצור אותו ואת מלוויו באם הדבר מתאפשר.

בלטריקס הטילה על הבית את כישוף שמירת הסוד, כשהיא הופכת את עצמה לשומרת הסוד. וכך גידלה את אדון האופל 5 שנים, עד שהגיע לגיל שהיה יכול להתחיל בלימודי הקסם שלו.

היא ידעה שכישוף שמירת הסוד שלה יפוג מתישהו, אבל לא ידעה מתי. היא הייתה מוכנה להסתלק מהבית בכל רגע.

ההמשך יבוא.

הפרק הקודם		הפרק הבא