האור שבחושך

״עכשיו סגור את הפה היפה שלך, אתה יכול לפתוח אותו שוב כשהוא יורה לך״

הארי ציית והוריד את ראשו. זה היה האות שלהם. ג'וש העביר אותו לזר אלא...הוא לא היה זר.

מאלפוי המתין לתשובה. בדיוק אז פגעה בו ההבנה שמאלפוי יכול היה לעשות איתו כל מה שרצה - הוא כבול ועינייו 

מכוסות - הוא יכל לעשות איתו הכל ולעולם לא לחשוף את שמו. ג'וש אישר זאת, הארי היה של מאלפוי למשך הלילה,

ובכל זאת, הוא גילה את זהותו.  הארי לא יכול היה להסביר מדוע, אבל זה הדליק אותו עוד יותר.

״כן״ הוא אמר.

הוא הרגיש את מאלפוי זז מאחוריו, לאט, בכוונה.

״האם אתה בטוח לחלוטין?״ שאל מאלפוי, המילים גולשות מעל אוזנו של הארי. ״כולם מחכים לראות אם יש

להם עוד סיכוי. ג׳וש יכול להשיג לך מישהו אחר להערב״ מאלפוי נשמע רציני, עסקי, לקולו היה חשמל מסויים

זה גרם לשיירות הצוואר שלהארי להתייצב. ״ אתה בטוח שאתה רוצה אותי?״

הקול הזה...הקול הזה עשה לו משהו, הוא היה קר תובעני עם טיפת אכפתיות מתחת. הארי הרגיש כל כך פגיע,

קשור וחשוףמול האיש הזה שהוא שנא פעם, אדם שהכיר שנים. מאז תום המלחמה הם היו ידידותיים, עברו

אחד ליד השני באולמותהמשרד ודיברו בנימוס. הארי ידע שמאלפוי השתנה, לפחות הוא ידע מספיק כדי להיות בטוח

שהוא לא ילך לעיתונות.  

הארי היה כל כך קשה, הזין שלו כאב. הוא רצה לשכוח הכל, בגלל זה הוא בא לכאן כל שבוע, זוהי הסיבה שבגללה

 הוא עסקבמשחק הכאב וההנאה הזה. ומאלפוי....מאלפוי היה בדיוק סוג האדם שהיה לו חולשה עבורו. בתוך המועדון

האדם השולטעליו היה הדבר היחיד שחשוב. 

ג'וש רצה לצפות בהם, ביחד. ג'וש רצה שמאלפוי ישבור את הארי, ואז יזיין אותו. זה ישמח את ג'וש עד אין קץ.

״אינך רוצה אותי? הרגשתי אותך מסתכל כשג׳וש מסר לי אותך...״

הארי הרגיש את גופו של מאלפוי נמתח, סנטימטרים אחדים בלבד מגופו. תחושבת צריבה הצטברה סביב וזיעה מטפטפת על גבו.

״פוטר...שאלתי אותך שאלה ענה לי.״

הו לעזאזל, הקול הזה. זה קול של דום. הוא הרגיש כאילו הוא עומד להתעלף. היה משהו קפדני ופועם מתחת לקול הרגוע

הזה, זה גרם להארי לרצות לשלוף הכל. הוא הרגיש את הסימן הראשון להתמכרות בבטנו.

״כן״

״כן מה?״

אוי אלוהים. 

״כן מאלפוי, אני רוצה להיות שלך להערב״.

הפרק הקודם		הפרק הבא