אהבה לא מתאימה

התעוררתי לעוד יום בבית של בלק. אוף, אין לי כוח לקום!
אבל בסוף עשיתי את הזה פשוט כי אני רעב.
התחלתי לאכול. נימפדורה הייתה שם. הפרפרים בבטן חזרו אליי במכה, והסמקתי כאילו יש לי אש הלחיים.
"מנדנגוס?" היא שאלה.
"מ-מה?" עניתי במבוכה.
"סתם, אתה נראה קצת... לא יודעת.. מוזר?"
"אני בסדר" אמרתי במהירות ואודם לחיי התגבר.
כאילו שזה אפשרי בכלל.
כשסיימתי לאכול יצאתי שוב ליום של גנבות, וחזרתי ובידי שלל סחורה.
הנחתי אותה בחדרי, כרגיל, וירדתי שוב, בשיעמום.
לפתע שמעתי צעדים קטנים.
הכיווץ גבות הבטתי למעלה, אל המדרגות, וראיתי את טונקס יורדת.
לא יודע למה, רצתי בכל כוחי לחדר הקרוב והתחבאתי, עד שהיא הלכה.
מביך.

כעבור שעה בערך, מצאתי את עצמי מחכה בכיליון עניים לחזרתה של נימפדורה.
מהר עליתי אל חדרי והשתדלתי לשכוח מהעניין.
"היא רק חברת מסדר, היא רק חברת מסדר" אמרתי לעצמי "היא רק חברת מסדר, מדהימה, מקסימה, היא רק-" ואז תפסתי מה אני אומר "היא רק חברת מסדר." אמרתי.
התנשמתי והתנשפתי בכבדות.
ואז שמעתי צעדים.
אזרתי אומץ והצצתי למטה.
פעימות ליבי התחזקו.
זו היא.
_________________________________________
אני יודעת שזה גרוע, וגם ממש קצר, אולי הפרקים הבאים יהיו טובים יותר.
תגובות בונות בבקשה!